רגישות לזולת / רפי זברגר

מכות כג ע"ב - כ''ד ע''א
 

הקדמה

אנו מגיעים לדף האחרון של המסכת, וחלק גדול מהדף עוסק ב"עקרונות התורה". בסוף הדף הקודם לימד אותנו רבי שמלאי כי ישנם בתורה תרי''ג (שש מאות ושלש עשרה) מצוות, המתחלקות לשלוש מאות שישים וחמשה מצוות לא תעשה ''כמנין ימות החמה'', ומאתים ארבעים ושמונה מצוות עשה ''כנגד אבריו של אדם''. הוא גם מביא לכך רמז מפרשת וזאת הברכה, הפרשה האחרונה בתורה (דברים ל''ג, ד'): תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב - תּוֹרָה בגימטריא שש מאות ואחת עשרה. אם נוסיף עוד שתי מצוות שהקב''ה אמר לנו בעשרת הדברות בעצמו (אנכי ולא יהיה לך) הרי שהגענו לשש מאות ושלש עשרה מצוות. בדף שלנו אנו נחשפים למספר אמרות של דוד המלך ומספר נביאים מאוחרים יותר אשר ''העמידו'' את תרי''ג מצוות על מספר קטן יותר. למרות שריב''ן מפרש כי ''בתחילה היו צדיקים והיו יכולים לקבל עול מצות הרבה, אבל דורות האחרונים לא היו צדיקים כל כך ואם באו לשמור כולן – אין לך אדם שזוכה ובא'', המפרשים היותר מאוחרים, מסבירים כי כוונתם של דוד והנביאים אינה להפחית חס וחלילה את מצוות התורה למספר קטן יותר, אלא להציב מספר עקרונות מצומצם יותר, ולמלא אותם ''במלוא הדרם'' (מהרש''א ועוד)
 

הנושא

נתמקד בהעמדה של דוד המלך, אשר הציב אחד עשר עקרונות המובעים בחמשת הפסוקים של פרק ט''ו בתהילים: 
מִזְמוֹר לְדָוִד ה', מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ.
1. הוֹלֵךְ תָּמִים – זה אברהם, אשר התהלך לפני ה' בתמימות. 
2. ּפֹעֵל צֶדֶק – כגון אבא חלקיה, שלא היה עונה לשלום בעת שעבד כשכיר, כדי לא למעול בעבודתו..
3. וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבו – כגון רב ספרא, כשהשתהה בעת קריאת שמע ישראל, ולא ענה לסוחר שביקש לקנות ממנו, ואז העלה את הסכום שהיה מוכן לשלם, וכשסיים רב ספרא תפילתו, מכר לו במחיר הקודם, בטענה כי הוא הסכים למחיר הראשוני, אך לא יכול היה לענות עקב תפילתו! 
4. לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ – זה יעקב שלא רצה לשקר לאביו, "אלא שאמו הכריחתו, ועל פי הדיבור" (הקב''ה).
5. לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה – שלא ירד לאומנות חברו (לא פתח עסק דומה לעסק אשר קיים באותו אזור).
6. וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ – ''לא יכול לסבול'' כאשר מביישים את קרוביו.
7. נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס – זה חזקיהו שביזה את אביו אחז, כאשר גרר את עצמותיו לאחר מותו. על כך שעבד עבודה זרה, והיה מאוס בעיני הקב''ה, ולכן היה מאוס גם בעיני חזקיה, למרות שמדובר באבא שלו שגם היה מלך. 
8. וְאֶת יִרְאֵי ה' יְכַבֵּד – זה יהושפט המלך שעמד מכסאו, ברגע שראה תלמיד חכם, חיבקו ונשקו, וקורא לו רבי.
9. נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר – כרבי יוחנן, שקיים את נדריו, כגון שאמר: לא אוכל עד שאגיע לביתי, ועמד בנדר זה. (למרות שהנדר לא חל, כיוון שלא קיבל עליו את הנדר יום קודם לכן).
10. כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בְּנֶשֶׁךְ - אדם שמקפיד על ריבית, גם בהלוואות לגוי, למרות שאין איסור מן התורה על כך. 
11. וְשֹׁחַד עַל נָקִי לֹא לָקָח – כגון, רבי ישמעאל, אשר סרב לשבת כדיין, בדין של אריס שלו.
עֹשה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם.
 

מהו המסר?

חלק גדול מ"עיקרי דוד המלך'' עליהם נחשפנו לעיל, עוסקים בנושאים הקשורים לרגישות גדולה לזולת: דיבור אמת, לא לפתוח עסק מתחרה קרוב, לא לסבול בושה של חברך, להקפיד על הלכות ריבית ועוד.    נחנך את עצמנו ואת ילדינו לחוש את הזולת, ולהשתדל מאוד שלא לצער אף אחד בשום אופן.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]