הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב נוחם בלס, מכון הירושלמי
מכות כג ע"ב
נאמר בבלי במכות כג ב:
"גופא, א"ר יהושע בן לוי: שלשה דברים עשו ב"ד של מטה והסכימו ב"ד של מעלה על ידם, [אלו הן:] מקרא מגילה, ושאילת שלום [בשם], והבאת מעשר".
הירושלמי בברכות ט ה מונה שלושה דברים אחרים:
"אמר ר' יהושע דרומיא שלשה דברים גזרו בית דין של מטה והסכים בית דין של מעלה עמהן. ואילו הן חרמה של יריחו ומגילת אסתר ושאילת שלום בשם. חרמה של יריחו [יהושע ז יא] חטא ישראל. ולא יהושע גזר. אלא מלמד שהסכימו בית דין של מעלה עמהן.. רבי אבון בשם רבי יהושע בן לוי אף המעשרות".
אם כן יוצא שהירושלמי מביא כאחד מן הדברים את זה שיהושע בכניסה לארץ גוזר שאף אחד לא ייקח מן שלל העיר וכל שלל העיר יהיה "חרם לה'".
והבבלי אינו מביא שה' הסכים עימו.
בבבלי בסנהדרין מד א הבבלי מתואר שלא רק שה' לא הסכים לחרם של יהושע אלא:
"אוקים רב אמורא עליה, ודרש: כאשר צוה ה' את משה עבדו כן צוה משה את יהושע וכן עשה יהושע לא הסיר דבר מכל אשר צוה ה' את משה. אם כן מה תלמוד לומר קום לך: אמר ליה: אתה גרמת להם. והיינו דקאמר ליה בעי: ועשית לעי ולמלכה כאשר עשית ליריחו ולמלכה וגו'".
הבבלי מתאר שה' גם מקפיד על יהושע ואומר לו מדוע עשית משהו שלא אמרתי לך. ואומר לו במלחמת העי לקחת שלל.
בניגוד להתנערות ה' ממעשה יהושע המתוארת בבבלי הירושלמי תענית ב ו אומר:
"רבן שמעון בן לקיש בשם רבי ינאי שיתף הקדוש ברוך הוא שמו הגדול בישראל למלך שהיה לו מפתח של [דף יא עמוד א] פלמנטריא קטנה אמר המלך אם אני מניח' כמות שהיא אבידה היא אלא הריני עושה לה שלשלת שאם אבדה השלשלת תהא מוכחת עליה. כך אמר הקדוש ברוך הוא אם מניח אני את ישראל כמות שהם נבלעין הן בין העכו"ם אלא הרי אני משתף שמי הגדול בהם והן חיים מה טעמא [יהושע ז ט] וישמעו הכנעני וכל יושבי הארץ ונסבו עלינו והכריתו את שמינו מן הארץ ומה תעשה לשמך הגדול שהוא משותף בנו מיד [שם י] ויאמר ה' אל יהושע קום לך קם לך ההוא דאדכרת".
הירושלמי על אותם מילים "קם לך" שהבבלי דרש שה' אומר ליהושע קום ולך, לומד "קם לך" - עמד לך.
ע"פ הירושלמי לאחר הכישלון בעי יהושע פונה אל ה' ואומר לו :שפוגעים בנו בעם ישראל לא רק שמנו מתמעט, השם הגדול שלך גם מתמעט, וה' אומר לו : אתה צודק!
בבראשית רבה (תיאודור-אלבק) ויחי פרשה צו ד"ה ד"א ויקרא יעקב מתואר:
"ויקרא יעקב אל בניו זהו שאמ' הכת' אקרא לאלהים עליון לאל גמר עלי (תהלים נז ג) אמר ר' יהושע בן לוי שלשה דברים גזרו בית דין שלמטן, והסכים הקדוש ברוך הוא מלמעלן עימהם, ואילו הן ...ואחד בימי יהושע, בשעה שנכנסו ישראל לארץ, אמ' להן יהושע והיתה העיר חרם (יהושע ו יז), ואין אתה מוצא שאמ' לו הקדוש ברוך הוא אלא מעצמו עשאו, ומנין שהסכים הקדוש ברוך הוא שנ' חטא ישראל וגם עברו את בריתי וגו' (שם /יהושע/ ז יא), מיכן שהסכים הקדוש ברוך הוא עימהן הוי אקרא לאלהים עליון..."
ע"פ דברי המדרש יובנו דברי הירושלמי. הירושלמי מתייחס אל יהושע לא כיחיד אלא כביה"ד.ויש כלל שביה"ד גוזר משהו ה' מקיים גם אם טועים בשיקול דעת, כמבואר בירושלמי סנהדרין פרק א הלכה ב:
"א"ר אבין [תהילים נז ג] אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי בת שלש שנים ויום אחד נמלכו בית דין לעברו הבתולין חוזרין ואם לאו אין הבתולין חוזרין.."
כלומר הירושלמי מלמד אותנו שה' משנה טבעים בעקבות ביה"ד.
לעומת הירושלמי שתופס את יהושע כביה"ד וממילא יש הסכמה לדבריו, הבבלי תופס את יהושע כאדם פרטי ללא כוח של ביה"ד.ולכן ה' מתנער מדבריו ואומר לו זה בעיה שלך ולא בעייתי.
