הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"רבי... אומר" ; אמר מר; אין והא תניא; הלכה כרבי מחברו

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

מכות י ע"ב

 

אמר מר: בשגגה בא מעשה לידו. פשיטא, דאי במזיד בר גלות הוא?
אין, והא תניא,
ר' יוסי בר' יהודה אומר: בתחלה אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט, וב"ד שולחין ומביאין אותם משם, מי שנתחייב מיתה - הרגוהו, שנאמר: +דברים י"ט+ ושלחו זקני עירו ולקחו אותו משם ונתנו אותו ביד גואל הדם ומת, מי שלא נתחייב - פטרוהו, שנאמר: +במדבר ל"ה+ והצילו העדה את הרוצח מיד גואל הדם, מי שנתחייב גלות - מחזירין אותו למקומו, שנא': +במדבר ל"ה+ והשיבו אותו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה;
רבי אומר: מעצמן הן גולין, כסבורין הן: אחד שוגג ואחד מזיד קולטות; והן אינן יודעין שבשוגג קולטות, במזיד אינן קולטות.

1.
הביטוי "אמר מר" – פתיחה לציטוט מברייתא

2.
"אמר מר" - כ 400 מופעים בש"ס. כולל כשחכם פנה לחברו כשאלה וכן כשמתייחס לחכם שנזכר כגון "מר סבר".

3.
המלה "מר" מופיעה בש"ס בהקשרים שונים.

3.1
המילה "מר" מציינת שם, כגון: "מר בר רב אשי" – זהו שמו; מר בריה דרב יוסף; מר זוטרא; בנו של אמימר היה רבו נקרא "מר" והיה תלמידו של רב אשי; ועוד

3.2
המלה "מר" מתייחסת לאמורא מסויים שהוזכר בסוגיה אבל אין זה שמו, כגון: "מר סבר... ומר סבר..."

4.
הגמרא ציטטה מהברייתא ושואלת האם יתכן שגם רוצח במזיד בורח לעיר מקלט. עונה הגמרא "אין והא תניא" – כן, וכמו שנאמר בברייתא.

4.1
הביטוי "אין" משמעותו "כן". והביטוי "והא תניא" [בסוגייתנו] משמעותו הוכחה מברייתא, ולא מדובר כאן בקושיה מברייתא – כבדרך כלל, [ואז בדרך כלל בא במלה אחת "והתניא"].

5.
בברייתא רבי יוסי ברבי יהודה ורבי יהודה הנשיא חלוקים.
מדברי רבי יוסי יש הוכחה לדין המשתמע מתנא קמא בברייתא הראשונה, שגם רוצח במזיד בורח, בתחילה, לעיר מקלט.

6.
שואלים תוס' בד"ה "והא תניא...": הרי דברי רבי יוסי ברבי יהודה שנויים גם במשנתנו, ומדוע הגמרא לא הביאה את הוכחתה מהמשנה אלא מהברייתא.

6.1
עונה תוס' שמתוך המחלוקת בברייתא מתבהרת במדוייק דעתו של רבי יוסי ברבי יהודה, שהרוצח במזיד חייב ללכת לעיר מקלט, ולא תלוי ברצונו ובבחירתו.

7.
לעניות דעתי ניתן לתת הסבר נוסף.
במשנה מוזכרת דעתו של רבי יוסי כך: "... רבי יוסי בר יהודה אומר בתחילה אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט...".

7.1
לפי הפתיחה "רבי יוסי... אומר" משמע שבא לחלוק על תנא קמא. אולם, במשנה לא מוזכרת שום דעה אחרת לפני רבי יוסי, וממילא הוא לא חולק על אף תנא. אם כן, מדוע המשנה לא כתבה "רבי יוסי בר יהודה אומר...".

7.2
לכן הגמרא מביאה דווקא את הברייתא לצורך ההוכחה לדין של "אמר מר...". מכיון שבברייתא יש מחלוקת בין רבי יוסי בר יהודה לרבי יהודה הנשיא. וההוכחה היא דווקא מדברי רבי יוסי בר יהודה.

8.
רבי יהודה הנשיא חולק בברייתא על רבי יוסי בר יהודה, אולם במשנה לא הוזכרו כלל דברי רבי יהודה הנשיא. מדוע?

8.1
אלא יש לומר, שהברייתא נכתבה לפני המשנה. "רבי" חולק על רבי יוסי בר יהודה. וכנראה, שבית דינו של רבי יהודה הנשיא הכריע בברייתא כדעת רבי יוסי בר יהודה ולא כמו רבי.
ולכן, רבי עצמו "נאלץ" לכתוב במשנה [שהוא ערך] את דעתו של רבי יוסי בר יהודה בלבד.
אולם כדי לרמוז שרבי עצמו חולק עליו כתב זאת בסגנון "רבי יוסי בר יהודה אומר.." [כפי שהסברנו, שביטוי זה מציין מחלוקת]. – כך משמע מפירוש ה"תוס' יום טוב" על המשנה.

8.2
ובכך מיושב מדוע הרמב"ם פסק כרבי יוסי בר יהודה ולא כרבי למרות שהכלל הוא "הלכה כרבי מחברו" [כך שואל "מלאכת שלמה" במשנה], אבל מכיון שדברי רבי לא נכללו במשנה, לכן אין דבריו להלכה [וכפי שהסברנו].

9.
הרמב"ן והריטב"א סוברים שדברי רבי יוסי בר יהודה במשנה מתיישבים אף כדברי רבי בברייתא [ולא כדברינו לעיל].

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)