סקר
אני גולש בפורטל הדף היומי:






 

סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 1052

"וכבר היה ר"ג ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא מהלכין בדרך"

מכות כד ע"א


מספרת הגמ' שאותם תנאים שמעו קול המונה של רומי מפלטה [ברחוק] 120 מיל והתחילו בוכין ור"ע משחק אמרו לו מפני מה אתה משחק, אמר להם ואתם מפני מה אתם בוכים. אמרו לו הללו כושים שמשתחווים לעצבים ומקטרים לע"כ יושבין בטח והשקט ואנו בית הדום רגלי אלקינו שרוף באש ולא נבכה. אמר להן, לכך אני מצחק. ומה לעוברי רצונו כך לעושי רצונו על אחת כמה וכמה. שוב פעם אחת היו עולין לירושלים כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם, כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים, התחילו הן בוכין ור"ע מצחק. אמרו לו מפני מה אתה מצחק, אמר להם מפני מה אתם בוכים, אמרו לו מקום שכתוב בו והזר הקרב יומת עכשיו שועלים הלכו בו ולא נבכה. אמר להן לכך אני מצחק דכתיב "ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו", וכי מה עניין אוריה אצל זכריה, אוריה במקדש ראשון וזכריה במקדש שני, אלא תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה, באוריה כתוב "לכן בגללכם ציון שדה תחרש" וגו' בזכריה כתוב "ועוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים", עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת. בלשון הזה אמרו לו עקיבא נחמתנו עקיבא נחמתנו. ע"כ דברי הגמ' הנפלאים. על דברי גמ' אלו מציין הגאון רבי יוסף אנגל בגליוני הש"ס את מה שנא' במס' קדושין בדף פ"א: "תניא אשה הפרם וה' יסלח לה במה הכתוב מדבר, באשה שנדרה בנזיר ושמע בעלה והפר לה, והיא לא ידעה שהפר לה בעלה, והיתה שותה יין, ר"ע כשהיה מגיע לפסוק זה היה בוכה אמר: ומה אדם שהתכוון לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה אמרה תורה צריך כפרה וסליחה. מי שנתכוון לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר חזיר על אחת כו"כ, כיוצא בדבר אתה אומר, ולא ידע ואשם ונשא עוונו, כשהיה ר"ע מגיע לפסוק זה היה בוכה. ומה מי שנתכוון לאכול שומן ועלה בידו חלב, אמרה תורה ואשם ונשא עוונו, מי שנתכוון לאכול חלב ועלה בידו חלב על אחת כו"כ." כוונתו של רבי יוסף אנגל מן הסתם לציין שר"ע היה בעצם בעל בכי, אנו רואים שפסוקים מסוימים העלו דמעות בעיני ר"ע, כאשר הגיע לאותם פסוקים שהיה בהם רעיון מוסרי היה ר"ע בוכה, יש להוסיף על הערת הגאון רבי יוסף אנגל מקטע נפלא בבית יוסף בבאורו על הטור בסימן רפ"ח כותב הבית יוסף "כתב האגור בשם שיבולי הלקט דאיתא באגדה שמצאו תלמידיו לר"ע שהיה בוכה בשבת, ואמרו לו מה זה, נענה "זהו עונג שבת שלי". ז"א למרות שנא' וקראת לשבת עונג, מסביר ר"ע לתלמידיו שהבכי הוא העונג שלו, הרי שבעצם האופי של ר"ע היה אופי של בעל בכי, אעפ"כ כאן כאשר הוא ראה את השועל יוצא מבין קודשי הקודשים הוא צחק, סימן שהצחוק הזה של ר"ע לא היה צחוק של אופי אופטימי אלא שהצחוק היה צחוק אמיתי על הנבואה של זכריה שעתידה באמת להתקיים במהרה בימינו.

[האדמו"ר מטאלנא שליט"א]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר