הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
הלכה כרבי
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
מכות ו ע"א
איתמר,
אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כר' יוסי,
ורב נחמן אומר: הלכה כרבי.
1.
במשנתנו יש מחלוקת בין רבי יהודה הנשיא לרבי יוסי.
1.1
הערה: רבו הפירושים בסוגייתנו באופן מיוחד.
2.
הגמרא בעירובין (מו עמוד ב) קובעת כלל בשמו של ר' יוחנן:
רבי מאיר ורבי יהודה- הלכה כרבי יהודה;
רבי יהודה ורבי יוסי – הלכה כרבי יוסי;
ואין צריך לומר רבי מאיר ורבי יוסי – הלכה כרבי יוסי"
לכאורה משמע, שהלכה תמיד כרבי יוסי [מפני שנימוקו עימו] גם כנגד רבי יהודה הנשיא, שחי אחריו [ואף היה תלמידו].
3.
מצד שני ישנו כלל "הלכה כרבי מחברו" [ויש מחלוקת עם הלכה כרבי גם כנגד חביריו - רבים].
4.
אם כן, מדובר בשני כללים סותרים.
5.
לכן צריך לפסוק רק כמו שהאמוראים פסקו במחלוקת זו, ולא לפי כללי הפסיקה שבין התנאים.
6.
כיון שהמחלוקת היא בדיני ממונות פוסקים הרבה פוסקים [הרי"ף] כרב נחמן [שהלכה כמותו "בדיני"], ורב נחמן פסק כ"רבי".
7.
רמב"ם הלכות עדות פרק ה הלכה ג:
וכל מקום שעד אחד מועיל אשה ופסול כמו כן מעידים, חוץ מעד אחד של שבועה שאין מחייבין שבועה אלא בעדות כשר הראוי להצטרף עם אחר ויתחייב זה הנשבע ממון על פיו, על פי שנים עדים או על פי שלשה עדים לעשות שלשה כשנים מה שנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול בטל העדות אף שלשה והוא הדין למאה נמצא אחד מהן קרוב או פסול בטלה העדות בין בדיני ב ממונות בין בדיני נפשות.
משמע מהרמב"ם שהוא פוסק כרב נחמן [שפסק כ"רבי"].
8
כסף משנה הלכות עדות פרק ה הלכה ג:
ומ"ש בין בדיני ממונות בין בדיני נפשות. באותה משנה סובר רבי כך ור' יוסי פליג עליה ופסק שמואל כר' יוסי ור"נ כרבי
וידוע דהלכתא כוותיה בדיני
הכלל הכללי הוא שהלכה כרב נחמן ב"דיני" [ולא ב"איסורי"]. משמע כאן שהלכה כמותו נגד כל אמורא אחר [וגם נגד רבים?].
8.1
הלכה כרב נחמן אפילו נגד רבו שמואל [גם לגבי שמואל נקבע כלל כללי, שהלכה כשמואל ב"דיני" [אבל לפי הרבה ראשונים הלכה כשמואל בדיני רק נגד "רב"]:
ואף על גב דשמואל רביה הוה מ"מ הלכה כר"נ
8.2
דהא רבינא דהוא בתרא מוקי בפ"ק דסנהדרין דף ט':) ר"מ כרבי יוסי ורבנן כרבי
אלמא הלכה כרבי ס"ל:
הוא מוכיח שהלכה כרבי במשנתנו מפני שכך משמע מרבינא במסכת סנהדרין דף ט.
8.2.1
משמע מהאמור בסעיף 8.2 שהוא פוסק כרבי מפני שכך משמע מרבינא שנחשב "בתראי" - והלכה כבתראי - [והיה בין עורכי הגמרא].
וממילא, הלכה כרב נחמן שפסק כ"רבי", ולכן, אולי האמור לעיל בסעיף 8.1 לא הכרחי.
9.
חשוב מאד להדגיש, שבדרך כלל כללי הפסיקה בין האמוראים חלים לא רק על דברים של עצמם, אלא גם על כללי הפסיקה שלהם עצמם, כמו בסוגייתנו, שרב נחמן לא אומר מעצמו שום דין מחודש, אלא רק פוסק כרבי [וכן לגבי רב יהודה ושמואל שפסקו כרבי יוסי].
10.
ראה ב"הלכה ברורה" עמוד כ שסוקר את הפוסקים, ומביא דעה שהלכה כרבי יוסי. מה הנימוק האפשרי לפסיקה זו?
10.1
נראה לי, שרב יהודה ושמואל נחשבים כשנים [רבים] לעומת רב נחמן היחיד, והלכה כרבים.
10.2
ואולי בגלל שאין הלכה כרב נחמן נגד רבו - שמואל.
