סקר
מסכת בבא קמא:





 

הבטחות צריך לקיים / רפי זברגר

סנהדרין  קיג ע''א
 

הקדמה

למדנו בברייתא בדף שלנו, כי אילנות מחוברים של עיר נדחת אינם נשרפים ביחד עם העיר, לעומת ''עיר אחרת'' בה נשרפים גם אילנות מחוברים (אילנות קצוצים נשרפים בכל מקרה). הגמרא הסבירה בהמשך כי הכוונה לעיר יריחו, עליה יש חרם, כנכתב בספר יהושע (ו', י''ז): וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ לה'.. 
בהמשך למדנו באותו פרק (פסוק כ''ו) על חרם נוסף שהוסיף יהושע: וַיַּשְׁבַּע יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ לִפְנֵי ה', אֲשֶׁר יָקוּם וּבָנָה אֶת הָעִיר הַזֹּאת אֶת יְרִיחוֹ, בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ. 
שבועה זו אוסרת לבנות את העיר יריחו, ואף אוסרת לקרוא לעיר אחרת בשם יריחו. כל העובר על כך ייענש במות בניו. הבן הבכור ימות ראשון בתחילת יסוד העיר. ולאחר מכן ימותו שאר הבנים, עד שהצעיר ימות בהצבת דלתות העיר, עם סיום בנייתה.
בהמשך מסופר בגמרא על חיאל אשר בנה עיר אחרת וקראה יריחו, ואמנם מתו בניו, מאבירם בכורו, ועד לשגוב צעירו.
בסמוך ממשיכה הגמרא ומספרת ביקורם של שני אישים בבית משפחת חיאל האבלה, אליהו הנביא ומלך אחאב. 
במאמר זה נתאר את שיחתם וההשלכות שנבעו מתוך אותה שיחה. 
 

הנושא

אחאב ואליהו דנו בדרכו של הקדוש ברוך הוא, כאשר המית את בני חיאל. 
אחאב - דילמא כי מילט יהושע הכי לט לא יריחו על שם עיר אחרת ולא עיר אחרת על שם יריחו
אחאב מנסה לומר כי חרם יהושע חל על הבונה ביריחו ועל הבונה עיר אחרת וקורא בשם יריחו כפי שעשה חיאל.
אליהו – מצדיק את הנחת היסוד של אחאב 
אחאב – מנסה לקעקע הסבר זה: השתא לווטתא דמשה לא קא מקיימא, דכתיב (דברים י"א, ט"ז-י''ז) הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם. וְחָרָה אַף יְהוָה בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר. וההוא גברא אוקים ליה עבודת כוכבים על כל תלם ותלם, ולא שביק ליה מיטרא דמיזל מיסגד ליה? לווטתא דיהושע תלמידיה מקיימא מיד. 
אחאב שואל (את עצמו): כיצד ייתכן, שהבטחת הקדוש ברוך הוא בעצמו אינה מתקיימת, כמו "ההבטחות" בקריאת שמע להפסקת גשם אם יעבדו עבודה זרה, שהרי בתקופת אחאב לא הייתה עבודה זרה שלא עבד אותה, ובכל אופן לא פסק לרדת גשם, ומצד שני נאמר, כי הבטחת יהושע מתקיימת במלואה. הייתכן, שהבטחת אלוקית לא תתקיים והבטחה אנושית (של יהושע) תתקיים??
אליהו שמע את טענתו של אחאב ומבטיח ואומר: וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב חַי ה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי. 
לא יהיה גשם!
מכריז אליהו, ומבקש מהקדוש ברוך הוא את ''מפתח הגשם'' כדי לשלוט במצב ומקבלו. הכתוב מספר כי ימי הבצורת נמשכו זמן רב, ייבשו הנחלים והיה ''צער'' בעולם. כיוון שכך, מצווה הקדוש ברוך על אליהו ללכת לצרפתה, שם פגש את האשה שאירחה אותו ואז היה ''מחויב לה''. לאחר זמן חלה בנה של האשה ומת, ולכן ביקש אליהו את ''מפתח תחיית המתים'' כדי להחיותו. על בקשה זו נענה אליהו בזאת הלשון: 
אמרי ליה שלש מפתחות לא נמסרו לשליח של חיה ושל גשמים ושל תחיית המתים, יאמרו שתים ביד תלמיד ואחת ביד הרב!
"המפתחות" להרבה נושאים נמסרו למלאכים חוץ משלושה נושאים, בהם נשאר ''המפתח'' בידיו של הקדוש ברוך הוא. המפתחות הם של: לידות, גשם ותחיית המתים. עתה טוענים כלפי אליהו, אם אמנם תיענה בקשתו, והוא יקבל גם את ''מפתח תחיית המתים'' הרי שיהיה מצב ששני מפתחות יהיו ביד ''התלמיד'' (אליהו), ורק ''מפתח אחד'' יישאר ביד הרב (הקדוש ברוך הוא), וזהו מצב ''לא הגיוני''. לכן מציעים לאליהו פתרון קצת שונה לבקשתו:
אייתי הא ושקיל האי! החזר בבקשה את "מפתח הגשם", וכך תוכל לקבל את ''מפתח תחיית המתים''.
בסיום הסיפור המעניין הנ''ל, דרש חכם מן הגליל והמשיל משל המתאר את שקרה כאן:
למה הדבר דומה לגברא דטרקיה לגליה, ואבדיה למפתחיה. סיפור זה דומה לאדם אשר נעל את השער שלו, ולאחר מכן...איבד את המפתח.
 

מהו המסר?

המשל המתואר לעיל בדבר אדם הנועל את שערו ולאחר מכן מאבד את המפתח, דומה גם לאדם אשר מבטיח הבטחות ואינו יכול לקיימן. נשתדל בכל המסגרות שאנו חיים, ובמיוחד במסגרת המשפחתית, לא להבטיח הבטחות שבסופו של דבר לא נוכל לקיימן. עובדה המייצרת חוסר אמינות וחוסר רצינות.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר