הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"אמר רב... אמר רב..."

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

מכות ב ע"א

מנהני מילי?
א"ר יהושע בן לוי (אמר ר"ש בן לקיש), דאמר קרא: +דברים י"ט+ ועשיתם לו כאשר זמם, לו - ולא לזרעו.
וליפסלוהו לדידיה ולא ליפסלו לזרעיה!
 

1.
הגמרא שואלת מה המקור בתורה לדין המשנה שכאשר אי אפשר לקיים בעדים הזוממים את הדין "כאשר זמם" אזי הם נענשים במלקות.

2.
הגמרא מביאה את תשובתו של רבי יהושע בן לוי שאמר בשמו של ריש לקיש.

2.1
בגירסת כתב יד לא מופיע "רבי שמעון בן לקיש"[=ריש לקיש] מפני שלא יתכן שרבי יהושע בן לוי אמר משמו של ריש לקיש שהיה צעיר ממנו.
הלכה כרבי יהושע בן לוי כנגד רבי יוחנן, ורבי יוחנן הלכה כמותו כנגד ריש לקיש והיה מבוגר ממנו, ולכן לא יתכן שריב"ל אמר הלכה ששמע מריש לקיש [ראה במהדורת "מתיבתא" הערה כב].

3.
ההנחה היא שהביטוי "אמר רב... אמר רב..." משמעותו ששמע ממנו באופן ישיר - ולא יתכן בסוגייתנו.

3.1
אם היה כתוב : "אמר ריב"ל משום רבי שמעון בין לקיש" היה קשה אף יותר, מפני שביטוי זה מלמד, בדרך כלל, על פער שנים גדול יותר.

4.
לעניות דעתי ניתן לומר [חידוש]: לעיתים הביטוי "אמר רב... אמר רב..." הכוונה היא: "אמר רב... ואמר רב..." - כלומר, אמר אמורא מוקדם ואחר כך אמר דברים זהים גם אמורא מאוחר [שלא היה תלמידו].
הסבר זה יכול לפתור שאלות רבות שהפרשנים מעלים על סדר הדורות בגמרא.

5.
רב פדא מביא מקור נוסף לדין המשנה.
הגמרא פותחת את דבריו "רב פדא אומר...".
בדרך כלל ביטוי כזה מעיד שהאמורא [או התנא] בא לחלוק על ההסבר/הדין הקודם.

5.1
הריטב"א בסוגייתנו מסביר, שדברי רב פדא באים לחזק את דברי ריב"ל ולא חולק עליו [דומה מאד לביטוי "ועוד" שמובא בסוגייתנו , שלפי תוס' בא לחזק את הדעה הקודמת.

6.
בכל אופן נשאלת השאלה, מדוע הגמרא לא ניסחה "אמר רב פדא..." ובחרה בניסוח "רב פדא אומר...", שמשמעותו הרגילה- שבא לחלוק?

7.
אולי אפשר לומר: השימוש בביטוי "רב... אומר..." כמעיד על מחלוקת הוא רק בקביעת דין על מקרה מסויים ולא באמירת תרוצים שונים על קושיה, כבסוגייתנו.