גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון אלף פ"ה, מדור "עלי הדף"
מסכת סנהדרין
דף קי ע"א

למה דוקא בראש חודש מכריזים בלועי קרח "משה ותורתו אמת והן בדאים"?

אמר רבה בר בר חנה, זימנא חדא הוה קאזלינא באורחא, אמר לי ההוא טייעא, תא ואחוי לך בלועי דקרח וכו' ושמעית דהוו קאמרי הכי משה ותורתו אמת והן בדאים, אמר ליה, כל תלתין יומין מהדרא להו גיהנם כבשר בתוך קלחת, ואמרי הכי משה ותורתו אמת והן בדאים (קי ע"א. וכ"ה ב"ב עד ע"א). וכתב הרשב"ם בפירושו (ב"ב שם) - על דברי ההוא טייעא: "כל תלתין יומין מהדרא להו גיהנם" - "כל ראש חודש". ויש להבין מדוע נקבע ראש חודש דווקא ליום דינם ומשפטם, ודוקא ביום זה חוזרים המה ומודים: "משה אמת ותורתו אמת והן בדאים".

והנה, המהרש"א כתב ב'חידושי אגדות' (ב"ב שם): "אפשר לפי שהם אמרו (במדבר טז, ג) 'כי כל העדה כולם קדושים', רצונם, שראוי מכל י"ב שבטים מכל אחד להיות כהן גדול בחודש אחד, שיהיה מקריב כל אחד בחדשו - כעין הנציבים בימי שלמה (עי' מ"א ד, ז), ודעתם לכהונה לי"ב שבטים כנגד י"ב מזלות, אבל השי"ת ב"ה בחר לו כהן אחד, כי הוא אחד אמיתי".

ומצינו בספרי דרוש ששורש הדברים הוא בענין מהות קרבן שעיר של ראש חודש, וכדאיתא בגמרא (חולין ס:): "רבי שמעון בן פזי רמי, כתיב (בראשית א, טז) 'ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים', וכתיב (שם) 'את המאור הגדול ואת המאור הקטן', אמרה ירח לפני הקב"ה, רבש"ע אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד, אמר לה לכי ומעטי את עצמך, אמרה לפניו, רבש"ע, הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון אמעיט את עצמי... אמר לה, זיל לימנו בך ישראל ימים ושנים... זיל ליקרו צדיקי בשמיך, יעקב הקטן, שמואל הקטן, דוד הקטן. חזייה דלא קא מיתבא דעתה, אמר הקב"ה, הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח, והיינו דאמר ר"ש בן לקיש, מה נשתנה שעיר של ראש חדש שנאמר בו (במדבר כח, טו) 'לה'', אמר הקב"ה שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הירח", ובשייכות הענין להודאת בני קרח למשה רבינו מבאר כל אחד בדרכו, ונעתיק מעט מדבריהם:

בספר 'עיר דוד' להגאון ר' דוד לידא זצ"ל (בית חכמה, פר' קרח) כתב טעם לכפרה זו [שאמר הקב"ה "הביאו עלי כפרה על שמיעטתי את הירח"], דהנה "אם נאמר שהלבנה כדין אמרה 'אי אפשר למלכים שישתמשו בכתר אחד', נכון הדבר מה שאמר הקב"ה 'הביאו עלי כפרה על שמיעטתי את הירח' - כי כדין אמרה, משא"כ אם נאמר שהלבנה שלא כדין אמרה, אם כן אין אנו צריכין להביא לו שעיר ר"ח להיות לכפרה על מיעוט הירח, שהרי כדין נתמעטה, דשלא כדין אמרה. והנה רש"י בחומש בפרשת קרח כתב (במדבר טז, ו): 'קחו לכם מחתות, מה ראה משה לומר כן, אלא אמר משה, בדרכי הגוים יש כומרים הרבה ונימוסים הרבה, אנו אין לנו אלא אלקי אחד, תורה אחת, כהן גדול אחד'. והנה בזאת הי' מחלוקת קרח עם משה, קרח אמר 'אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד' באומרו (שם, ג) 'כי כל העדה כולם קדושים' ומדוע תתנשא לבד, ומשה השיבו: 'אי אפשר שישתמשו בכתר אחד' - כדברי רש"י שזכרנו לעיל, ובזה היו מחולקים. והנה בכל ר"ח ראה קורח שמביאים שעיר לכפרה על שמיעט הקב"ה את הירח, כי הירח כדין אמרה 'אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד', שהרי צוה הקב"ה להביא שעיר לכפרה על שמיעט הירח, אם כן דברי משה רבינו אמת כדאמרן, על כן בכל ר"ח הם מתודים ואומרים 'משה אמת ואנחנו בדאים'" (וכ"כ ה'עיון יעקב' שם בב"ב בשם בנו מוה"ר שמואל דרשן דק"ק פראג, וכ"ה בשו"ת 'מאיר נתיבים' בסוה"ס בפר' קרח).

ה'עיון יעקב' (שם) כתב עוד: "על דרך דאיתא במדרש (במ"ר יח, ג) ובירושלמי דסנהדרין (פ"י ה"א) קרח עמד ועשה טליתות שכולן תכלת, אמר לו חייבת בציצית, אמר לו חייבת; בית מלא ספרים חייב במזוזה, א"ל חייב וכו'; פרחה בכולו מהו, א"ל טהור, באותה שעה אמר אין תורה מן השמים ולא משה נביא. הרי שעיקר מחלוקת של קרח היה, מאחר שמצוות התורה אינן על דרך השכל והסברא, והטעם כי ה' בחכמה יסד הכל ובתבונה, לכך חלק ואמר 'אין תורה מן השמים'. ואפשר דזה כוונת המדרש לפי קצת נוסחאות 'מה ראה קרח לחלוק פרשת פרה אדומה ראה', שגם כן אין לה טעם שמטהר טמאים ומטמא טהורים. אכן לפי קצת נוסחאות איתא 'אלמלא היה יודע קרח פרשת פרה אדומה לא היה נחלק', ששם כתיב (במדבר יט, ב) 'זאת חקת התורה', 'חקה חקקתי גזירה גזרתי אין לך רשות להרהר אחריה', אם כן גם בציצית ובמזוזה ובנגעים יש לומר כן שאין להרהר אחריהם, ומכח הלבנה שמיעטה הקב"ה אף שאמרה דבר הגון צריכים לומר גם כן שאין להם רשות להרהר אחר חקות של הקב"ה... לכך נענשה. ואם כן, לכך בכל ר"ח, שאז הלבנה תחלת המולד בקטנותה מאד, ואף שאמרה דבר הגון, היינו מטעם שאין לך רשות להרהר אחריה, לכך אמרו 'משה אמת ותורתו אמת'".

ובספר 'פרדס דוד' (פר' קרח) כתב: "... שעיקר גדולתם היה מצד הגאוה, שביקשו גדולה, ואין לך מידה מגונה יותר, והיה להם ללמוד מהקב"ה שאמר בשעיר ר"ח: 'הביאו עלי כפרה שמיעטתי את הירח', 'ויקרא צדיקים על שמם, יעקב הקטן דוד הקטן', ויש ללמוד דיש להקטין עצמו, ולכך 'כל תלתין יומין', היינו, בראש חודש יצדיקו הדין עליהם" (ראה 'בית הלוי' ח"ג דרוש יג).