פצעי אוהב / רפי זברגר

סנהדרין קה ע"ב - קו ע''א
 

הקדמה

אחד מארבעת הדיוטות עליהם נאמר במשנה הראשונה במסכת כי אין להם חלק לעולם הבא הוא בלעם הרשע. במאמר זה נדון על בלעם, והפעם על ... ברכותיו של בלעם. שהרי כידוע, בלעם רצה מאוד לקלל את ישראל, אך מצא את עצמו מברך. נבחן את טיב ברכותיו. 
 

הנושא

רבי שמואל בן נחמני אומר בשם רבי יונתן על הפסוק במשלי (כ''ז, ו') נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא
טובה קללה שקילל אחיה השילוני את ישראל יותר מברכה שברכם בלעם הרשע. הפצעים של אוהב הינם קללות של "אוהב" שהוא אחיה השילוני, לעומת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא, שהן ברכות של השונא, הלוא הוא בלעם הרשע. 
מפרטת הגמרא את דברי רבי שמואל:
אחיה השילוני קילל את ישראל בקנה, שנאמר (מלכים א יד, טו): וְהִכָּה יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר יָנוּד הַקָּנֶה בַּמַּיִם וגו'. מה קנה זה עומד במקום מים וגיזעו מחליף ושרשיו מרובין, ואפילו כל רוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו, אלא הוא הולך ובא עמהן, כיון שדוממו הרוחות - עמד קנה במקומו.
אחיה השילוני ניבא נבואה קשה על עם ישראל, בעקבות חטאי ירבעם בן נבט, מלך ישראל, אשר חטא והחטיא את ישראל בעבודה זרה. קללה זו של אחיה השילוני מתארת את מכות ה' על ישראל הנדמית לקנה (סוף). וכידוע, קנה סוף גדול במקום מים, וכאשר נקצץ – גזעו מתחלף ומתחדש, ואם נושבות רוחות חזקות בסביבתו, אינו נעקר ממקומו, אלא מתנדנד ומתכופף חזק, אך עם הפסקת הרוח, הקנה שב למקומו. כך יקרה לעם ישראל, למרות הדברים הלא טובים שיקרו לעם ישראל, בבחינת ''רוחות חזקות'', הרי שלאחריהן – ישוב עם ישראל ''למקומו הטבעי'' יגדל ויפרח. 
אבל בלעם הרשע ברכן בארז ( כִּנְחָלִים נִטָּיוּ כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר כַּאֲהָלִים נָטַע יְהוָה כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם (במדבר, כ''ד, ו')) - מה ארז זה - אינו עומד במקום מים ושרשיו מועטין ואין גזעו מחליף, אפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו, כיון שנשבה בו רוח דרומית - מיד עוקרתו והופכתו על פניו.
לעומת זאת, בלעם הרשע מברך את עם ישראל, ומדמה אותו לעץ ארז. עץ זה הינו חזק מאוד, אך שורשיו מעטים. כאשר באות רוחות חזקות, אינן מצליחות להזיזו. אך כאשר תבוא רוח חזקה במיוחד (רוח דרומית) אשר תצליח לעקור אותו ממקומו, הוא יפול ולא יקום עוד. כך ברכת בלעם לישראל, חוזקה, עוצמה אך כאשר יפול חס וחלילה לא יקום. 
 

מהו המסר?

צריך לקחת בעירבון מוגבל את ברכות האויב. לא ''לשמוח'' כאשר הוא אומר דברים טובים, שכן, כל כוונתו ''איננה לשם שמים'' אלא לדברים לא טובים.
לחילופין, ''קללות'' אוהב אינן אלא תוכחה של אדם אוהב שכל מטרתן אינן אלא לטובה.
לכן, הורה אוהב מוכיח באמת את ילדיו, וכל מטרתו אינה אלא לשיפור וטיוב. נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]