הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

וכן תנא דבי רבי ישמעאל

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סנהדרין קז ע"א

דרש רבא: מאי דכתיב +תהלים ל"ח+ כי אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד - ראויה היתה בת שבע בת אליעם לדוד מששת ימי בראשית, אלא שבאה אליו במכאוב.
וכן תנא דבי רבי ישמעאל: ראויה היתה לדוד בת שבע בת אליעם, אלא שאכלה פגה

1.
בסוגייתנו ישנן כמה דרשות ש"דרש רבא". מדוע הגמרא לא אומרת : "אמר רבא..."?

2.
בכל הדרשות של רבא בסוגיה מופיעה פתיחה: "מאי דכתיב...". כנראה שהדרשות של רבא אינן באות להסביר את פשוטו של מקרא.

3.
מדוע הגמרא מקדימה את דברי רבא לתנא דבי רבי ישמעאל?
ואם כבר רבי ישמעאל אמרה בשביל מה צריך להודיענו שגם רבא אומר זאת?

4.
אלא יש לומר, ששניהם אמרו בנפרד, ואולי רבא לא הכיר את דברי "דבי רבי ישמעאל", ורק עורך התלמוד שיבצם יחדיו.

5.
הביטוי של "אמר רב... וכן תנא דבי..." - כ30 מופעים בש"ס [ברוב הפעמים מדובר ב"תנא דבי רבי ישמעאל"].

6.
בסוגייתנו דברי רבא ודברי "תנא דבי רבי ישמעאל" אינם זהים!

שניהם קובעים שראויה היתה בת שבע לדוד.

6.1
רבא הוסיף "מששת ימי בראשית". כנראה ללמדנו שהקב"ה קבע בבריאת העולם שדוד ובת שבע צריכים להיות בני זוג באופן שהם משפיעים על קיום העולם כולו.

6.2
ואולי אפשר לומר בזהירות המתבקשת, שלכן דוד "חטא" – למען קיום העולם כולו. [אמנם, מבחינה משפטית, הפרשנים מסבירים מדוע הוא לא ממש חטא]

6.3
כמו כן, רבא מסיים: "אלא שבאה אליו במכאוב", ו"תנא דבי רבי ישמעאל" מסיים: " אלא שאכלה פגה". אפשר למצוא הבדלים בין שתי המימרות.

6.4
ניתן לומר [חידוש]: רבא הכיר את דברי התנא אבל מכיון שהוא שינה מעט, הגמרא הביאה את דבריו תחילה, כדי שלא נחשוב שהוא למד זאת מדברי "תנא דבי רבי ישמעאל".