חיזוק ועידוד / רפי זברגר

סנהדרין קב ע''ב - קג ע"א
 

הקדמה

למדנו במשנה בתחילת פרק חלק על מחלוקת תנאים האם יש למנשה חלק בעולם הבא או לא. תנא קמא סובר כי אין למנשה חלק בעולם הבא, ואילו רבי יהודה סובר כי יש לו חלק, כיוון שחזר בתשובה ממעשיו הרעים. 
 

הנושא

בשלהי דף ק''ב דנה הגמרא, ומביאה מקור לדעת רבי יהודה כי למנשה יש חלק בעולם הבא. 
שנאמר (דברי הימים ב', ל''ג, י''ג): וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלַ‍ִם לְמַלְכוּתוֹ וַיֵּדַע מְנַשֶּׁה כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים. מנשה התפלל, הקב''ה נענה והשיבו למלכותו.
אם כך, אומר רבי יהודה, כנראה שהקב''ה סלח למנשה, ולכן מקומו לא נעדר מן העולם הבא. 
הגמרא מרחיבה בדבר מחלוקתם של תנא קמא ורבי יהודה: אמר רבי יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו שנאמר (ירמיהו ט''ו, ד'): ונתתים לְזַעֲוָה לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ, בִּגְלַל מְנַשֶּׁה בֶן יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עַל אֲשֶׁר עָשָׂה בִּירוּשָׁלָ‍ִם. מר סבר בגלל מנשה שעשה תשובה ואינהו לא עבוד, ומר סבר בגלל מנשה דלא עבד תשובה.
מקור שני התנאים מאותו פסוק בספר ירמיהו. הפסוק מתאר כי בני ישראל נענשו "בגלל מנשה". 
רבי יהודה סובר שהסיבה היא ''עקיפה''. מנשה אמנם חזר בתשובה, אך במשפט זה אנו אומרים כי רק מנשה חזר בתשובה ושאר העם לא חזרו, ולכן נענשו. לעומתו, תנא קמא מסביר כי מנשה אחראי ''ישירות'' לענישת העם, כיוון שהוא לא חזר בתשובה וגרר אחריו את עם ישראל. 
ממשיך רבי יוחנן בנושא זה ואומר, כי מי שסובר כמו תנא קמא, שלמנשה אין חלק בעולם הבא, יכול ''להרפות ידיהן של בעלי תשובה''. כלומר, אם נאמר שבאמת אין לו חלק לעולם הבא, למרות שחזר בתשובה, הרי שיכולה לרדת המוטיבציה של אנשים לחזור בתשובה! הגמרא מעצימה את דברי רבי יוחנן, בכך שמביאה ראיה כי מתוך חמישים וחמש שנות מלכותו של מנשה (הוכתר למלכות בגיל שתים עשרה!) שלושים ושלוש שנה היה בתקופת חזרה בתשובה ולא חטא והחטיא את העם. החוזרים בתשובה ישאלו את עצמם: אם מנשה שבמשך תקופה כל כך ארוכה של חזרה בתשובה לא זוכה להגיע לעולם הבא, למי מחוזרי התשובה יש סיכוי בכלל?! 
 

מהו המסר?

ניתן להוסיף על דברי רבי יוחנן כי גם אין להרפות ידיהם של כל המתאמצים לעשות איזה שהיא מטלה חיובית וראויה. יש לחזק ולעודד, לתת מחמאות ולחזק ולא להרפות ולהחליש את העושים מעשים טובים. נכון לכל אחד, ובוודאי להורים המחויבים לתת כוחות ולחזק את ילדיהם בכל אשר יעשו ויפנו.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]