דבריו של שטן
סנהדרין פט ע"ב
"כיון דחזא דלא קא שמיע ליה, אמר ליה: (איוב ד, יב) וְאֵלַי דָּבָר יְגֻנָּב - כך שמעתי מאחורי הפרגוד: השה לעולה ואין יצחק לעולה. - אמר לו: כך עונשו של בדאי, שאפילו אמר אמת - אין שומעין לו".
בשלמא בתחילה ניסה השטן להניא את אברהם מלקיים את מצות בוראו. אלא עתה, גם אם יאמינוֹ אברהם שיצחק ינצל לבסוף, הרי מחויב עדין לקיים את מצוותו, ומה ירויח השטן בכך שאברהם יאמין שאין בנו עומד להקרב לעולה? אדרבה, מעתה נקל יהיה לו יותר לקיים את מצוותו באמונה שהכל יתגלגל לטובה!
שתי תשובות בדבר. בכך קיוה השטן שתתבטל עיקר מסירות הנפש של אברהם על מעלתה ושכרה. ולא עוד אלא שכך ייהרג יצחק ותתבטל הגזירה: "השה לעולה ואין יצחק לעולה". שכך אמרו בספרא אמור פרשה ח תחילת פרק ט: "כל המוסר עצמו על מנת לעשות לו נס אין עושים לו נס, ושלא לעשות לו נס עושין לו נס, שכן מצינו בחנניה מישאל ועזריה שאמרו לנבוכדנצר: (דניאל ג, טז-יח) לָא חַשְׁחִין אֲנַחְנָה עַל דְּנָה פִּתְגָם לַהֲתָבוּתָךְ, הֵן אִיתַי אֱלָהַנָא דִּי אֲנַחְנָא פָלְחִין יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַנָא מִן אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא וּמִן יְדָךְ מַלְכָּא יְשֵׁיזִב, וְהֵן לָא יְדִיעַ לֶהֱוֵא לָךְ מַלְכָּא דִּי לֵאלָהָךְ לָא אִיתַנָא פָלְחִין וּלְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקֵימְתָּ לָא נִסְגֻּד". תרגום: וְגַם אִם לֹא יַצִּיל אֹתָנוּ, שֶׁיִּהְיֶה יָדוּעַ לַמֶּלֶךְ שֶׁלֶּאֱלִילֶיךָ אֵינֶנּוּ עוֹבְדִים, וּלְפֶסֶל הַזָּהָב שֶׁהֵקַמְתָּ לֹא נִשְׁתַּחֲוֶה. "כמו הרן שהלך על מנת להנצל מאור כשדים ועל כן נשרף, לא כן אברהם שהלך לאור כשדים על מנת לישרף באמת על כן ניצל" (שו"ת מנחת אלעזר חלק ב הקדמה).
