גורמי המחלוקת / רפי זברגר

סנהדרין פח ע''ב
 

הקדמה

במסגרת דיונים על זקן ממרא, הגדרנו בדפים האחרונים, מהם התנאים והמצבים בהם זקן אשר מורה הוראה כנגד הסנהדרין נענש בחנק. עתה הגמרא דנה בעניין המחלוקת באופן כללי, מניין ובאיזו תקופה החלו מחלוקות בישראל. 
 

הנושא

הברייתא מצטטת את דברי רבי יוסי בנושא: מתחילה לא היו מרבין מחלוקת בישראל. 
ואז מתארת הברייתא את מנגנון העברת הספקות מבית דין בערכאה נמוכה לערכאה גבוהה ממנה. 
בית דין של שבעים ואחד יושבין בלשכת הגזית, ושני בתי דינין של עשרים ושלשה, אחד יושב על פתח הר הבית ואחד יושב על פתח העזרה, ושאר בתי דינין של עשרים ושלשה יושבין בכל עיירות ישראל. הוצרך הדבר לשאול - שואלין מבית דין שבעירן, אם שמעו - אמרו להן, ואם לאו - באין לזה שסמוך לעירן. אם שמעו - אמרו להם, ואם לאו - באין לזה שעל פתח הר הבית. אם שמעו - אמרו להם, ואם לאו - באין לזה שעל פתח העזרה. ואומר: כך דרשתי וכך דרשו חבירי, כך למדתי וכך למדו חבירי. אם שמעו - אמרו להם, ואם לאו - אלו ואלו באין ללשכת הגזית, ששם יושבין מתמיד של שחר עד תמיד של בין הערבים.
בתי דין היו לפי הסדר הבא, מהנמוך לגבוה:
1. בית דין מקומי של עשרים ושלושה דיינים, באחת מהערים ברחבי הארץ.
2. בית דין של עשרים ושלושה על פתח הר הבית.
3. בית דין של עשרים ושלושה על פתח העזרה בתוך הר הבית.
4. בית דין הגדול של שבעים ואחד היושבים בלשכת הגזית במשך כל שעות היום. 
שאלה שהגיעה עד בית הדין הגדול: אם שמעו - אמרו להם, ואם לאו - עומדין למניין. רבו המטמאים - טמאו, רבו המטהרין - טהרו. אם ידעו הבית דין תשובה שלמדו מרבותיהם – נתנו את התשובה. אם לא – העמידו את הנושא להצבעה של דייני בית הדין הגדול, ונפסקה ההלכה לפי רוב הדעות. 
המנגנון הזה היה קיים עד אשר: משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שמשו כל צרכן - רבו מחלוקת בישראל, ונעשית תורה כשתי תורות. 
גרסת הרמב''ם לנושא המחלוקת שונה (הלכות ממרים, א', ד'): משבטל בית דין הגדול רבתה מחלוקת בישראל זה מטמא ונותן טעם לדבריו וזה מטהר ונותן טעם לדבריו זה אוסר וזה מתיר. 
למדנו על שתי סיבות אשר גרמו לריבוי המחלוקות בישראל:
1. בטל בית הדין הגדול בלשכת הגזית – אין סמכות הלכתית אחידה ומוסכמת על כולם, יוצר פלגנות ומחלוקת. 
2. רבו תלמידים של שמאי והלל שלא שימשו כל צרכן – לימוד והבנת סברות תנאים וחכמים. לימוד אמיתי, דורש קודם כל הקשבה אמיתית (לא לחשוב בעת ההקשבה על הדעה האישית של המקשיב, אלא להיכנס במלוא תשומת הלב לדעה הנשמעת), נכונות לקבל את הדעות השונות והבנת הסברות השונות.
 

מהו המסר?  

חוסר סמכות, וחוסר הקשבה הם הגורמים מספר אחד למחלוקת. אם יש סמכות, כולם נענים לסמכות, ולא נוצרות מחלוקות. אם יש הקשבה, מוכנות לקבל דעה שונה למרות שאנו חשבנו אחרת לפני מספר דקות, הרי שהמחלוקת שואפות למינימום.
זהו גם המסר בתחום הבינאישי של כל אחד מאיתנו, בוודאי ובוודאי בתוך המשפחה. להקשיב באמת לזולת, לנסות להבין ולרדת לשורשם של הדברים הנשמעים, ללא נגיעה אישית, תוך מוכנות אמיתית לשינוי הדעה. ונדבך נוסף הוא יצירת הסמכות וקבלתו. במסגרת המשפחה, יש סמכות הורית שיש קודם כל להכירה, ובשלב שני לקבלה ולדעת שהיא מקור הכוח של המשפחה.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]