קשר חם ואוהד בין תלמיד לרבו / רפי זברגר

סנהדרין פב ע''א
 

הקדמה

במשנה האחרונה בדף הקודם למדנו על דיני קנאות: הַגּוֹנֵב אֶת הַקַּסְוָה, וְהַמְקַלֵּל בַּקּוֹסֵם, וְהַבּוֹעֵל אֲרַמִּית - קַנָּאִין פּוֹגְעִין בּוֹ. שלושה מקרים מיוחדים בהם מותר לאדם קנאי [אדם צדיק הרואה דבר איסור שנעשה ומקנא לקדוש ברוך הוא] בעת עשיית העבירה, להרוג את העובר עבירה. יש אומרים כי הדבר מותר, רק אם העבירה נעברה בפרהסיה, בפני רבים. אנו נידון במסגרת מאמר זה במקרה השלישי, בו בועל אדם יהודי אשה שאינה יהודייה, בכך הוא גורם לילדים להיחשב כ"לא יהודים". אדם קנאי כמוגדר לעיל, הרואה מעשה זה, מותר לו להרוג את הבועל והנבעלת בשעת מעשה בלבד. זוהי בעצם קנאותו של פנחס בן אלעזר הכהן, כאשר ראה בת המדיינית נבעלת לנשיא שבט מישראל, והרגם. 
 

הנושא

רב כהנא שאל את רב את השאלה הבאה: לא פגעו בו קנאין מהו.- מה עונשו של הבועל ארמית, אם בשעת מעשה לא היה קנאי שקינא למעשה זה? רב למד הלכה זו מרבו אך שכחה ולא ידע מה לענות לרב כהנא. 
רב כהנא, אשר שאל את השאלה, נגלה לו בחלום הפסוק הבא (מלאכי ב', י''ב): בָּגְדָה יְהוּדָה וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה בְיִשְׂרָאֵל וּבִירוּשָׁלָ‍ִם כִּי חִלֵּל יְהוּדָה קֹדֶשׁ ה' אֲשֶׁר אָהֵב וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר.
למחרת החלום בא רב כהנא לרבו רב, וסיפר לו על חלומו. מיד נזכר רב בהלכה של בועל ארמית ולא ''קנאו בו'' תוך כדי הסבר הפסוק.
בָּגְדָה יְהוּדָה אֲשֶׁר אָהֵב וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר. – זו עבודת כוכבים. וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה בְיִשְׂרָאֵל וּבִירוּשָׁלָ‍ִם – זהו איסור משכב זכור. כִּי חִלֵּל יְהוּדָה קֹדֶשׁ ה' – זהו זנות של בעילת כותית (אינה יהודייה).
הוסיף רב ואמר כי בהמשך הפסוק שם נאמר: יַכְרֵת ה' לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה עֵר וְעֹנֶה מֵאָהֳלֵי יַעֲקֹב. עונשו של הבועל ארמית היא כרת בצורה מיוחדת: אם תלמיד חכם הוא - לא יהיה לו ער בחכמים ועונה בתלמידים, אם כהן הוא - לא יהיה לו בן מגיש מנחה לה' צבאות.
כלומר, ילדיו צאצאיו, ממשיכי דורו, לא יוכלו להמשיך בדרך אביו. בן תלמיד חכם לא יגיע לרמת אביו, וכן בן כהן לא יעבוד בבית המקדש. הנה לנו תשובה לשאלתנו: הבועל ארמית, "נכרת" מן העולם. 
 

מהו המסר?  

רב כהנא היה תלמידו המובהק של רב, ולאחר ששאל את רבו שאלה שלא ידע להשיבו, הציק מאוד לרב כהנא, עד כדי שחלם בחלומו באותו לילה על פסוק הנראה לכאורה כפותר הבעיה. ואמנם, בבקר למחרת, מתייצב רב כהנא אצל רב ומספר לו על חלומו. רב הבין מיד שחלום זה נועד להזכיר לו מה התשובה לשאלה ביחס לדין "הבועל ארמית ולא קנאו".
סיפור זה מתאר לנו ''קשר יפה'' בין תלמיד לרב, עד שהטריד מאוד את מנוחת התלמיד, כאשר רבו לא ידע לענות לו. ''מן השמים סייעוהו" והראו לו חלום. רב כהנא כנראה לא ''הבין'' את פתרון החלום, אך בעקבות "הקשר החם" בינו לרבו, סיפר לרבו על החלום, ובכך הביא לסיום ולפתרון הבעיה.
שנזכה לחוות קשרים חמים כאלו.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]