שינויים - רק לטובה / רפי זברגר

סנהדרין עח ע''א-ע''ב
 

הקדמה

למדנו בעמוד א' את המשנה הבאה: המכה את חברו בין באבן בין באגרוף ואמדוהו למיתה והקל ממה שהיה, ולאחר מכאן הכביד ומת חייב ר' נחמיה אומר פטור שרגלים לדבר.
המשנה עוסקת באדם אשר היכה את חברו, ובית דין אמדו שהמוכה ימות מחמת המכה. לאחר מכן מצב המוכה הוטב, ואז שינו את האומד לחיים. בסופו של דבר מת המוכה. ישנה מחלוקת: תנא קמא פוסק כי המכה חייב מיתה לפי האומד הראשון, שבסופו של דבר התממש, ואומרים כי המיתה נבעה מתוך המכה. לעומתו, פוסק רבי נחמיה לפטור, שהרי ''יש רגליים לדבר'' שהוא לא נפטר מחמת המכה, שהרי מצבו השתפר, ולכן, חוששים כי המיתה נבעה מסיבה אחרת ולא מחמת המכה ולכן פטר רבי נחמיה. 
 

הנושא

הגמרא מביאה שתי ברייתות ביחס למחלוקת זו שלמדנו במשנה:
1. המכה את חברו ואמדוהו למיתה וחיה - פוטרין אותו. אמדוהו למיתה והקל ממה שהיה - אומדין אותו אומד שני לממון, ואם לאחר כן הכביד ומת - הלך אחר אומד האמצעי, דברי רבי נחמיה, וחכמים אומרים: אין אומד אחר אומד.
הברייתא קבעה ברישא, כי אם לאחר שאמדו את המוכה למיתה הוא הבריא לגמרי – פוטרים אותו מדין מיתה, למרות שבסופו של דבר נפטר, אך בכל אופן חייב לשלם: נזק, צער, ריפוי, שבת ובושת (רש''י). אבל אם לאחר האומד למיתה, לא הבריא לגמרי אלא רק השתפר מצבו, ולאור שיפור מצב זה, שוב אמדו אותו חכמים על גובה הנזק, במקרה זה באנו למחלוקת חכמים ורבי נחמיה, בדומה לדין של המשנה. לחכמים: לא מתחשבים באומד השני, ולכן דינו של המכה למיתה. רב נחמיה לעומתם סובר, כי הולכים לפי האומד האמצעי וחייב רק בתשלומים כפי שאמדו באומד האמצעי (לא נדון במאמר זה בהבדל בין הרישא לסיפא לרבי נחמיה). 
2. אמדוהו למיתה - אומדין אותו לחיים. לחיים - אין אומדין אותו למיתה. אמדוהו למיתה והקל ממה שהיה - אומדין אותו אומד שני לממון ואם לאחר כן הכביד ומת - משלם נזק וצער ליורשים. מאימתי משלם - משעה שהכהו, וסתמא כרבי נחמיה.
ברייתא זו עוסקת בשאלה, מתי בית דין יכולים בכלל לאמוד אומד נוסף, על האומד שאמדו כבר את הנידון. הברייתא קובעת כי אם האומד הראשון היה למיתה, ניתן לשנות ולקבוע אומד נוסף, אך אם האומד הראשון היה שהמוכה יחיה – אין ''לשנות לרעה'' ולקבוע אומד חדש שהוא עתיד למות. בהמשך מובא דינו של רבי נחמיה, כי למרות שאמדו למיתה, אם אמדו אומד נוסף לחיים וחייבו באומד זה בחמשה נזקים – משלם נזקים אלו למרות שהוא מת לאחר מכן. 
 

מהו המסר?  

מהרישא של הברייתא השנייה למדנו את הכלל ''שלא לשנות לרעה''. יש לקחת עיקרון זה גם "לחיים" ונאמר כי לאחר שאמרנו או הבטחנו דברים טובים, אין לשנות ולהפר אותם לדברים רעים, למרות שהמצב השתנה לרעה!


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]