הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב נוחם בלס, מכון הירושלמי
סנהדרין פב ע"א
בבלי סנהדרין פב א:
"וירא פנחס בן אלעזר, מה ראה? - אמר רב: ראה מעשה, ונזכר הלכה. אמר לו: אחי אבי אבא, לא כך לימדתני ברדתך מהר סיני: הבועל את הנכרית קנאין פוגעין בו! - אמר לו: קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא."
מבואר בבבלי לפי רב שיש עניין גדול לקיים את ההלכה של "קנאים פוגעין בו"
וזה שמשה משיב לפנחס "קורא האיגרת הוא יהיה השליח לקיימה".
דבר זה עולה גם מדברי הרמב"ם איסורי ביאה יב ד:
"כל הבועל כותית בין דרך חתנות בין דרך זנות אם בעלה בפרהסיא והוא שיבעול לעיני עשרה מישראל או יתר אם פגעו בו קנאין והרגוהו הרי אלו משובחין וזריזין, ודבר זה הל"מ הוא ראיה לדבר זה מעשה פנחס בזמרי."
לעומת הבבלי והרמב"ם הירושלמי בסנהדרין ט ז מתייחס בשלילה לקנאות:
" כתיב וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן מה ראה ראה את המעשה ונזכר להלכה הבועל ארמית הקנאים פוגעין בהן. תני שלא ברצון חכמים. ופינחס שלא ברצון חכמים א"ר יודה בר פזי ביקשו לנדותו אילולי שקפצה עליו רוח הקודש ואמרה [שם יג] והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם וגומר..."
ע"פ הירושלמי עולה שלולא בת קול התערבה חכמים היו מנדים את פינחס.
יוצא אם כן שהבבלי נותן מקום לקנאות,לעומת זאת הירושלמי מסייג מאוד את הקנאות ואומר שההלכה של "קנאים פוגעים בו" אינה לפי רצון חכמים.
