גרמי במתכוין
סנהדרין עו ע"ב - עז ע"א
"ההוא גברא דמצמצמא לחיותא דחבריה בשימשא, ומתה, רבינא מחייב, רב אחא בר רב פטר. רבינא מחייב: קל וחומר, ומה רוצח שלא עשה בו שוגג כמזיד ואונס כרצון - חייב בו את המצמצם, נזקין שעשה בהן שוגג כמזיד ואונס כרצון - אינו דין שחייב בהן את המצמצם? רב אחא בר רב פוטר. אמר רב משרשיא: מאי טעמא דאבוה דאבא דפוטר - אמר קרא מות יומת המכה רצח הוא, ברוצח הוא דחייב לן מצמצם, בנזקין - לא חייב לן מצמצם".
כתב ביאור הגר"א בכמה סימנים בחושן משפט (א סק"כ; שפח סקל"ז; שצו סק"ח; תיח סקי"ט) שדעת הרמב"ם שגרמי הוא גרמא במתכוין ונחשב למזיק גמור.
והדברים מבוארים בסוגייתנו. שהרי קשה, וכי יתכן שבאותו מעשה שמתחייב בנפשו לא יתחייב בממונו?!
אלא שלכולי עלמא במקום שחייב ברוצח – במזיד וברצון – חייב גם בנזקין. ונחלקו בנזקין רק במקום שהחמיר בהן – במה שעשה בהן שוגג כמזיד ואונס כרצון, אם גם בזה חייב מצמצם שהרי ודאי תמות הבהמה במעשיו, או שפטור משום גרמא עד שיתכוין.
