סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

תיעול הכוחות השליליים / רפי זברגר

סנהדרין עה ע''א
 

הקדמה

למדנו בדף ע''ד על שלוש עבירות, עליהן נאמר ''ייהרג ואל יעבור'': נִימְנוּ וְגָמְרוּ בַּעֲלִיַּת בֵּית נִתְזָה בְּלוֹד: כָּל עֲבֵירוֹת בַּתּוֹרָה, אִם אוֹמְרִין לְאָדָם: עֲבוֹר, וְאַל תֵּהָרֵג - יַעֲבוֹר וְאַל יֵהָרֵג, חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה וְגִילּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים.
במאמר זה נעסוק בסיפור מעשה הנוגע לגילוי עריות, שכאמור אין היתר לעבור גם אם יש סכנת חיים. 
 

הנושא

רב יהודה בשם רב סיפר על אדם אשר נתן עיניו (התאווה) באשה מסוימת, עד שהפך אותו להיות ''חולה'' ולא היה מסוגל לחיות ללא מימוש תאוותו. אנו נחשפים ל"דוח שיח משונה" בין הרופאים לחכמים, מהי תקנתו של אותו אדם.
רופאים: אֵין לוֹ תַּקָּנָה עַד שֶׁתִּבָּעֵל לו. 
חכמים התנגדו לעצת הרופאים ופסקו: יָמוּת וְאַל תִּבָּעֵל לוֹ.
רופאים: תַּעֲמוֹד לְפָנָיו עֲרוּמָה (אולי כך תישכח תאוותו).
חכמים התנגדו גם לכך: יָמוּת וְאַל תַּעֲמוֹד לְפָנָיו עֲרוּמָה.
רופאים: תְּסַפֵּר עִמּוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר – לבסוף הציעו הרופאים: אולי רק תדבר אתו מבלי שיראנה.
חכמים: יָמוּת וְלֹא תְּסַפֵּר עִמּוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר. חכמים אסרו עליו גם איסורי דרבנן. 
בהמשך מסופר בגמרא על מחלוקת בין רב יעקב בן אידי ורבי שמואל בן נחמני, האם האשה אשר חשק בה כל כך אותו בן אדם, הייתה אשת איש או אישה פנויה. 
הגמרא ''מבינה'' את ''התעקשותם'' של חכמים לדעה הסוברת כי האשה הייתה אשת איש שזהו איסור דאורייתא, אך איננה מבינה התעקשות זו אם זה רק איסור דרבנן. שתי תשובות ניתנו על השאלה:
1. רַב פַּפָּא אָמַר: מִשּׁוּם פְּגַם מִשְׁפָּחָה. אם ינהגו באותה אישה ''מנהג הפקר'' משפחתה תבוזה ותתבייש. 
2. רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא אָמַר: גזרו חכמים כְּדֵי שֶׁלּא יְהוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל פְּרוּצוֹת בַּעֲרָיוֹת
לאחר דברים אלו שואלת הגמרא ומנסה להבין: וְלִינְסְבָהּ מִינְסָב! מדוע לא נציע לו להתחתן עם אותה אישה (על פי הסוברים שהיא אינה אשת איש!).
עונה הגמרא תשובה מדהימה: לֹא מִיַּיתְבָה דַּעְתֵּיהּ, כִּדְרַבִּי יִצְחָק. דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִיטְּלָה טַעַם בִּיאָה וְנִיתְּנָה לְעוֹבְרֵי עֲבֵירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם" (משלי ט', י”ז).
משמעות הפסוק מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ - אדם מעדיף דווקא את המים הגנובים על מים רגילים. אדם תאב לקבל דווקא דבר אסור, דווקא את הדברים שאינו יכול להשיג בדרך רגילה – זה יותר "מתוק" לו. ולכן, אומרת הגמרא: האדם התאב שלנו, לא ''יסתפק'' בחתונה עם אותה אישה, הוא דווקא מעוניין לבוא עליה כשהיא אסורה עליו! 
 

מהו המסר?  

נחשפנו היום לכוחות ומשיכה של אדם שאינם נראים על פניו במבט ראשוני: אדם נמשך לעבירה. אדם נמשך אל האסור ואל הבלתי מושג. אדם חושק דווקא ב"אזורים אפלים" שאינם חיוביים.
ידיעה זו אמורה לתת לנו כיוונים מעניינים וחדשים בנושא חינוך. יש להכיר בעובדות וכיוונים ומשיכות אלו ואין לדכא כוחות פנימיים אלו. אין למגר כיוונים אלו של ילדינו, אלא כאמור, להבין שהם קיימים, ולנסות להפנות ולתעל אותם לאפיקים חיוביים.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסי, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר