הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

סברא הוא

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סנהדרין עד ע"א

רוצח גופיה מנא לן? - סברא הוא. דההוא דאתא לקמיה דרבה, ואמר ליה: אמר לי מרי דוראי זיל קטליה לפלניא, ואי לא - קטלינא לך. - אמר ליה: לקטלוך ולא תיקטול. מי יימר דדמא דידך סומק טפי דילמא דמא דהוא גברא סומק טפי.

1.
כעיקרון "סברא הוא" - תוקפו מדאורייתא.

2.
ה"פני יהושע" בתחילת פרק שישי בברכות מוכיח ש"סברא" היא מדאורייתא. שהרי כמה פעמים בש"ס הגמרא שואלת בשביל מה צריך פסוק ללמוד את הדין המסויים, הרי ניתן ללמדו מסברא. משמע שגם מסברא התוקף של הדין הוא מדאורייתא.

3.
שואל על כך הצל"ח, גם בתחילת פרק שישי בברכות, אם כך, מדוע התורה כתבה את המצוות השכליות, הרי ניתן היה ללמוד אותן מסברא.

4.
על זה ניתן לענות, שבדרך כלל הסברא היא רק לגבי פרט מסויים של הדין ואילו מהפסוקים, בדרך כלל, לומדים יותר מפרט אחד, ומלבד החלקים ה"סברתיים" לומדים גם פרטים "לא סברתיים".

5.
רש"י בסוגייתנו מרחיב את הדיון בכך:
רש"י מסכת סנהדרין דף עד עמוד א

סברא הוא - שלא תדחה נפש חבירו, דאיכא תרתי, אבוד נשמה ועבירה מפני נפשו דליכא אלא חדא אבוד נשמה והוא לא יעבור,
דכי אמר רחמנא לעבור על המצות משום וחי בהם משום דיקרה בעיניו נשמה של ישראל, והכא גבי רוצח כיון דסוף סוף איכא איבוד נשמה למה יהא מותר לעבור - מי יודע שנפשו חביבה ליוצרו יותר מנפש חבירו - הלכך דבר המקום לא ניתן לדחות.

מרש"י משמע שהסברא היא לא רק שאין להרוג מפני פיקוח נפש אלא מפני שיש גם "סברא הפוכה" – יש סברא דווקא שאסור להרוג מכיון שאותה סיבה של "פיקוח נפש" שיש לטובת הרוצח ישנה גם לטובת הנרצח – גם לו יש פיקוח נפש - ויש סיבה נוספת שלא להרגו – עבירת לא תרצח.

6.
ראה בספר "מפענח צפונות" לרב מ"מ כשר, פרק ו, עמ 29, שמביא יסוד גדול בהבנת העניין:

... "היה הקב"ה מביט בתורה ובורא את העולם", התכוונו לומר, שהרבה חוקי התורה יצר הקב"ה בטבע העולם, וכשאנו מתבוננים בטבע המציאות של העולם אפשר ללמוד ממנה הרבה מחכמת התורה.
ולפי דברינו למעלה בביאור הרעיון "סברא היא קרא למה לי? " יש לפרש שנתכוונו גם לכך, שהקב"ה היה מביט בתורה ובורא את העולם, כלומר, את האדם, מבחר היצירה, וחנן אותו בשכל ישר והגיון בריא כמו 'אשר עשה הא' את האדם ישר' (קהלת ו כט), ששכלו יתאים בהרבה דברים עם רצון הבורא, כדברי האור זרוע שהבאנו למעלה ש"סברא דאורייתא"

כלומר, "סברא – דאורייתא" הכוונה שה' ברא לאדם שכל שיחשוב כמו רצון ה'.