הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

סדר הבאת האמוראים

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סנהדרין עד ע"א

חטא אלו חייבי כריתות.
ורמינהו: ואלו נערות שיש להן קנס: הבא על אחותו! –
אמרוה רבנן קמיה דרב חסדא: משעת העראה דפגמה - איפטר לה מקטלא, ממונא לא משלם עד גמר ביאה.
הניחא למאן דאמר העראה זו נשיקה, אלא למאן דאמר העראה זו הכנסת עטרה - מאי איכא למימר?
אלא אמר רב חסדא: כגון שבא עליה שלא כדרכה, וחזר ובא עליה כדרכה.
רבא אמר: במניחתו שלא יהרגנה, ורבי יהודה היא.
רב פפא אמר: במפותה, ודברי הכל.
אביי אמר: ביכול להציל באחד מאבריו, ורבי יונתן בן שאול היא. דתניא, רבי יונתן בן שאול אומר: רודף שהיה רודף אחר חבירו להורגו, ויכול להצילו באחד מאבריו ולא הציל - נהרג עליו. –
מאי טעמא דרבי יונתן בן שאול? דכתיב +שמות כ"א+ וכי ינצו אנשים (יחדו) וגו', ואמר רבי אלעזר: במצות שבמיתה הכתוב מדבר, דכתיב, +שמות כ"א+ ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש, ואפילו הכי אמר רחמנא ולא יהיה אסון ענוש יענש,
אי אמרת בשלמא יכול להציל באחד מאבריו לא ניתן להצילו בנפשו - היינו דמשכחת לה דיענש, כגון שיכול להציל באחד מאבריו.
אלא אי אמרת יכול להציל באחד מאבריו נמי ניתן להצילו בנפשו - היכי משכחת לה דיענש? –
דילמא שאני הכא, דמיתה לזה ותשלומין לזה. - לא שנא,
דאמר רבא: רודף שהיה רודף אחר חבירו, ושיבר את הכלים, בין של נרדף ובין של כל אדם - פטור.
מאי טעמא - מתחייב בנפשו הוא. 

1.
הגמרא מקשה בין משנתנו למשנה במסכת כתובות.

2.
היא מביאה תרוץ של רב חסדא - מקשה עליו - ותרוץ חדש של רב חסדא

3.
תרוץ נוסף של רבא

4.
תרוץ נוסף של רב פפא

4.
ותרוץ נוסף של אביי

5.
סדר הבאת התרוצים קשה. דברי אביי בדרך כלל צריכים להיות קודמים לדברי רבא ומדוע כאן דברי רבא קודמים?

5.1
ב"דקדוקי סופרים" מביא גירסה "רבה" במקום "רבא", ובזה מתיישבת שאלתנו, מפני שרבה חי לפני אביי ולכן דבריו מובאים לפני אביי.
[ורב חסדא היה רבו של רבה ולכן שני תרוציו של רב חסדא מופיעים לפני רבה, ובודאי שהם ראויים להופיע גם לפני רבא [לפי הגירסא בדפוסים].

6.
ועוד קשה, מדוע דברי רב פפא מובאים לפני אביי שהרי רב פפא היה תלמידו המובהק של רבא ורבא היה צעיר מאביי, ולכן דבריו של רב פפא היו צריכים להופיע אחרי דברי אביי !

7.
אלא יש להסביר:
יש אומרים שכאשר דברי אמוראים מובאים כתרוצים לקושיית הגמרא אין הכרח לשמור על סדר הדורות, וכך בסוגייתנו. הסדר מוקפד רק כאשר דברי האמוראים מובאים כמחלוקת מפורשת ביניהם.

7.1
הסבר ב: רב פפא מסביר לפי "דברי הכל" ולא לפי שיטת יחיד [רבי יהודה],
ואילו דעת אביי מעמידה את המשנה בכתובות במקרה מאד ספציפי ["אוקימתא"] ולכן תרוצו מאוחר יותר.
גם רב פפא מעמיד באוקימתא - "במפותה", אבל זו אוקימתא יותר כללית מאשר אוקימתא של "יכול להצילו באחד מאבריו",

7.1.1
ויותר מכך, האוקימתא של אביי - כפי שאומרת הגמרא - גם היא מתאימה רק לפי שיטת יחיד, רבי יונתן בן שאול.

7.1.2
גם התרוץ הראשון "אמרוה רבנן קמיה דרב חסדא" הוא דעת רבים, ולכן הוקדם, למרות שנדחה ורב חסדא עצמו אמר תרוץ אחר.

7.2
הסבר ג – הגמרא מאחרת את השיטה שעליה היא דנה בהרחבה. וכך היא דעתו של אביי, שעליה מרחיבה הגמרא את דיונה.