הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
תניא נמי הכי; קאמר
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
סנהדרין עא ע"א
מאי אינה ראויה? אילימא חייבי כריתות וחייבי מיתות בית דין, סוף סוף אבוה - אבוה נינהו, ואמיה - אמיה נינהו!
אלא: בשוה לאביו קאמר,
תניא נמי הכי, רבי יהודה אומר: אם לא היתה אמו שוה לאביו בקול ובמראה ובקומה אינו נעשה בן סורר ומורה. מאי טעמא - דאמר קרא: איננו שמע בקלנו מדקול בעינן שוין - מראה וקומה נמי בעינן שוין.
1.
מאי אינה ראויה? אילימא חייבי כריתות וחייבי מיתות בית דין, סוף סוף אבוה - אבוה נינהו, ואמיה - אמיה נינהו!
רבי יהודה אומר במשנה שאם אימו לא היתה ראויה לאביו אינו נעשה בן סורר ומורה. והגמרא דנה מה פירוש "אינה ראויה לאביו" ומסבירה שאי אפשר להסביר שאניה ראויה מבחינת איסורי עריות,
2.
אלא: בשוה לאביו קאמר,
ולכן מסבירה שכוונת רבי יהודה לומר שאם אינה "שוה" לאביו, אינו נעשה בן סורר ומורה.
הביטוי "קאמר" דומה לביטוי "אימא" שמשמעותו לפעמים היא שלא מדובר בשינוי גירסא אלא בהסבר פרשני.
3.
והגמרא מביאה ברייתא שמביאה את דברי רבי יהודה עצמו באופן ברור ומפורט:
תניא נמי הכי, רבי יהודה אומר: אם לא היתה אמו שוה לאביו בקול ובמראה ובקומה אינו נעשה בן סורר ומורה. מאי טעמא - דאמר קרא: איננו שמע בקלנו מדקול בעינן שוין - מראה וקומה נמי בעינן שוין.
בברייתא נאמר במפורש שרבי יהודה אומר "שוה לאביו", ולכן אפשר לומר בפשטות, שגם לגבי משנתנו כשהגמרא אומרת: "בשוה לאביו- קאמר", כוונתה שיש לגרוס כך במשנה, כמו בברייתא. [ולא כמו שאמרנו לעיל בסעיף 2, שמדובר בהסבר ולא בגירסא].
3.1
האמור לעיל מתאים אם נאמר, שהברייתא בסוגייתנו נאמרה ונקבעה צמוד למשנתנו שאותה היא מרחיבה ואף מתקנת את ניסוחה.
