סקר
האם אתה משתמש ב"מרגליות הים"?
באופן תדיר
פה ושם
אף פעם לא
לא מכיר


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

סתמא כרבי עקיבא

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סנהדרין ס ע"א

 

השני אומר אף אני כמוהו.
אמר ריש לקיש: שמע מינה אף אני כמוהו - כשר בדיני ממונות ובדיני נפשות,
ומעלה הוא דעביד רבנן, והכא כיון דלא אפשר - אוקמוה רבנן אדאורייתא.
דאי סלקא דעתך פסול - הכא משום דלא אפשר קטלינן לגברא?
והשלישי אומר אף אני כמוהו. סתמא כרבי עקיבא, דמקיש שלשה לשנים.
 

1.
רש"י מסכת סנהדרין דף ס עמוד א:

כרבי עקיבא - במסכת מכות דף ה, א) דמקיש שלשה לשנים, דאם נמצא שלישי קרוב או פסול - עדות של כולן בטלין, הלכך בדקינן ליה בהדייהו דאי מתזם או מתכחש - מבטלין לסהדותייהו.

רש"י מביא את הדין המקורי-עקרוני של רבי עקיבא.

1.1
הגמרא טוענת שהדין במשנתנו מבוסס על דינו הנ"ל של רבי עקיבא.

2.
רמב"ם הלכות עדות פרק כ הלכה ד:

העיד האחד ונחקרה עדותו ואמר השני אף אני כמוהו או שאמר הן כיוצא בזה והוזמו שניהן הרי שניהן נהרגין או לוקין או משלמין,
שכל עד שאמר אחר עדות חבירו הן הרי זה כמי שנחקר והעיד כמו שהעיד חבירו,

נראה שבמשפט השני הרמב"ם חוזר על דבריו במשפט הראשון. אלא שהוא בא להדגיש שהדין במשפט הראשון לא מוגבל רק לשני עדים ואף לא לשלושה עדים - כמו שמודגש במשנתנו "והשלישי אומר אף אני" - אלא בכל כת של עדים.

2.1
כלומר, הרמב"ם מפרש ומרחיב את האמור במשנתנו.

2.2
המשך ההלכה ברמב"ם - לא קשור לסוגייתנו:

... ואין לעדים זוממין שגגה לפי שאין בה מעשה, לפיכך אין צריכים התראה כמו שבארנו. +/השגת הראב"ד/ ואין לעדים זוממין שגגה וכו'. א"א זה הטעם לא ידעתי מהו ואם מפני שאמר הכתוב תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה א"כ מגדף לדעת חכמים לא יהא צריך התראה.+

3.

רמב"ם הלכות עדות פרק ה הלכה ג:

וכל מקום שעד אחד מועיל אשה ופסול כמו כן מעידים, חוץ מעד אחד של שבועה שאין מחייבין שבועה אלא בעדות כשר הראוי להצטרף עם אחר ויתחייב זה הנשבע ממון על פיו, על פי שנים עדים או על פי שלשה עדים לעשות שלשה כשנים מה שנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול בטל העדות אף שלשה והוא הדין למאה נמצא אחד מהן קרוב או פסול בטלה העדות בין בדיני ב ממונות בין בדיני נפשות.

כרש"י - לעיל בסעיף 1.

4.
הניסוח בסוגייתנו הוא "סתמא כרבי עקיבא", ולא "כמאן - כרבי עקיבא"

"סתמא כרבי עקיבא" - מופע יחידאי בש"ס - סוגייתנו
"סתמא כרבי אליעזר" - 3 מופעים בש"ס.
"סתמא כרבי יהודה" - מופע יחידאי בש"ס
"סתמא כרבי יוסי" - מופע יחידאי בש"ס

5.
כידוע, הכלל הוא "הלכה סתם משנה", והגמרא מודיעה לנו שמשנתנו ה"סתומה" סוברת כשיטת רבי עקיבא [במסכת מכות דף ה:].
אמנם, גם אם לא היתה אומרת זאת היינו יודעים זאת מעצמנו, ולמה נכתב בגמרא?

6.
אלא, כנראה, שיש גם משנה נוספת או מקור אחר שמשתמע ממנו הלכה שלא כרבי עקיבא, ולכן מודיעה לנו הגמרא, בסוגייתנו, שהלכה כרבי עקיבא, שדין הזמה מחייב להזים את כל העדים שהעידו ולא רק את שני העדים הראשונים.

7.
ראה לעיל - מסכת סנהדרין דף מא:

בגמרא:

מעשה ובדק כו'... מה בין חקירות כו'.
מאי אפילו שנים אומרים? פשיטא! כי אמר אחד איני יודע עדותן קיימת - כי אמרי בי תרי נמי עדותן קיימת!
אמר רב ששת: ארישא קאי, והכי קאמר: בחקירות, אפילו שנים אומרים ידענו ואחד אומר איני יודע - עדותן בטילה.
כמאן - כרבי עקיבא. דמקיש שלשה לשנים.
אמר רבא: והא עדותן קיימת קתני!
אלא אמר רבא: הכי קאמר: אפילו בחקירות, שנים אומרים ידענו ואחד אומר איני יודע - עדותן קיימת,
כמאן - דלא כרבי עקיבא.

לפי רב ששת הדין הוא כרבי עקיבא, שכשם שצריך להזים שני עדים [כאשר שניהם העידו], כך כשיש שלושה עדים אזי דין הזמה הוא רק כאשר מזימים את שלושתם.

7.1
ולפי רבא אין הדין כרבי עקיבא.

8.
בדרך כלל הביטוי "כמאן" משמעו שמדובר על הלכה מקובלת וכל השאלה היא לפי איזה תנא ההלכה מיושבת.

8.1
בסוגייתנו משמע לא כך, שהרי לא יתכן שהסוגיה מניחה בהתחלה שהלכה כרבי עקיבא ואחר כך שאין הלכה כרבי עקיבא.
מהפשט משמע, שהגמרא רק מציינת את העובדה שרב ששת – לפי ר"ע, ורבא – לא לפי ר"ע.

9.
מעיר בספר "חמרא וחיי", שרש"י במשנה פוסק כרב ששת למרות שרבא חי אחריו והלכה צריכה להיות כמותו [הערה: אלא אם כן נאמר שביחס בין רבא לאמוראים שחיו לפניו לא חל הכלל של "הלכה כבתראי"]. אלא מכיון שלפי רב ששת אומרת הגמרא : "כמאן? כרבי עקיבא" סימן שכך ההלכה [למרות שאחר כך הגמרא אומרת שרבא – לא כרבי עקיבא – "ואין זה דרך הגמרא"].

9.1
וכן הלכה כרב ששת כי כך משמע מהסיפור שהגמרא מביאה אחר כך על בית מדרשו של רבה.

10.
נראה לי לומר לסיכום ["חידוש"]:

הביטוי "סתמא כרבי עקיבא" בסוגייתנו בא ללמדנו שמשנתנו היא "סתם משנה" ומתאימה לשיטה העקרונית של רבי עקיבא - "דמקיש שלשה לשנים", ולכן נפסק כרבי עקיבא דווקא לעניין זה כמובא בדברי רש"י.
אבל לגבי הדין של חקירות ודרישות יש מחלוקת בסוגיה בדף מא - כלעיל בסעיף 7.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר