לשון נקיה / רפי זברגר

סנהדרין נד ע''א
 

הקדמה

במשנה המפרטת את האנשים החייבים סקילה (נ''ג) למדנו על מחלוקת רבי יהודה וחכמים: הבא על האם – חייב עליה משום אם ומשום אשת אב, רבי יהודה אומר: אינו חייב אלא משום האם בלבד.   
באופן עקרוני יכול להיות מקרה בו אמו אינו אשת אב (אביו ואמו לא התחתנו), וכמובן שיכול להיות מצב של אשת אב שאיננה אמו (אביו התחתן עם אשה נוספת, לאחר, או לפני שהתחתן עם אמו). בדרך כלל אמו היא גם אשת אב. המחלוקת במשנה עוסקת, האם אדם הבא על אמו שהיא גם אשת אביו, האם עובר על איסור אחד (רבי יהודה), או שמא עובר על שני איסורים (חכמים).
הגמרא לומדת את מקור הדין של רבי יהודה מן הפסוק (ויקרא, י''ח, ז'): עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה אִמְּךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ. הייתור של המילים "אִמְּךָ הִוא" מלמדים לפי רבי יהודה כי אדם הבא על אמו שהיא גם אשת אביו, אינו חייב אלא משום אמו, ולא משום אשת אב.
 

הנושא

הגמרא ממשיכה ומסבירה את דברי חכמים: ורבנן - ערות אביך ממש. הזכרנו בהקדמה כי רבי יהודה מפרש את הפסוק עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה אִמְּךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ ביחס לאיסור אמו שהיא גם אשת אביו, והתורה ממעטת שאינו חייב אלא משום אמו, ולא משום אשת אב. חכמים בוודאי לא מסכימים לכך, שאם כן, גם הם היו ממעטים אסור אשת אב כמו רבי יהודה (רש''י). לכן שואלת הגמרא, במה עוסק הפסוק הנ''ל, והגמרא משיבה, כי הפסוק עוסק באיסור משכבי זכר, כשאדם בא על אביו. 
על כל מיד שואלת הגמרא: האי מו-וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא (ויקרא, י"ח, כ''ב) נפקא?
איסור משכבי זכור נלמד מהפסוק לעיל, ומדוע צריך פסוק נוסף לאותו איסור?
עונה הגמרא: לחייב עליו שתים וכדרב יהודה דאמר רב יהודה נכרי הבא על אביו חייב שתים הבא על אחי אביו חייב שתים. מטרת הפסוק ''שלנו'' כדי לחייב את הבא על אביו במשכב זכור בשני לאווין, כמו שאמר רב יהודה. 
ומוסיף מיד רבא להסביר את דברי רב יהודה: מסתברא מילתא דרב יהודה בישראל בשוגג ובקרבן, והאי דקאמר נכרי לישנא מעליא הוא... שימוש של המילה נכרי בדברי רב יהודה, אינו אלא כדי ''לדבר בלשון נקיה'', והכוונה כמובן על ישראל הבא אל אביו בשוגג, במשכב זכור חייב בשני לאווין ולכן חייב להביא שני קרבנות.  
 

מהו המסר?

מסביר רבינו חננאל, את הביטוי ''לשון נקיה'', כי אנו מעדיפים לא לומר על בן ישראל שעבר על איסור משכב זכר, המוגדר ''תועבה'' אלא לייחס מעשה זה לנכרי. אנו לומדים מכאן, כי יש להשתדל שלא לדבר דברים לא טובים על אנשים שאנחנו אוהבים ומעריכים. זה נכון לכולם, וכמובן על בני משפחתנו - להשתדל לדבר עליהם דברים טובים.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]