הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

סתם ספרא – רבי יהודה

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סנהדרין נד ע"א

תניא כוותיה דרבא: +ויקרא כ'+ איש - פרט לקטן, +ויקרא כ'+ אשר ישכב את אשת אביו, משמע בין אשת אביו שהיא אמו, ובין אשת אביו שלא אמו. אמו שאינה אשת אביו מניין - תלמוד לומר +ויקרא כ'+ ערות אביו גלה, מופנה, להקיש ולדון ממנו גזרה שוה.

1.
הגמרא מביאה סיוע מברייתא לדברי רבא שלרבי יהודה "ערות אביך" זו אשת אביך.

2.
בברייתא לא מוזכר שמו של רבי יהודה, ואם כן כיצד יש הוכחה מהברייתא שזה מה שסובר רבי יהודה, שהרי זוהי טענתו של רבא, שכך סובר רבי יהודה?

3.
עונה על כך רש"י: "בתורת כהנים, דסתם ספרא – רבי יהודה...". ממילא, הדברים הכתובים בברייתא הם דברי רבי יהודה עצמו.

4.
"תניא כוותיה" - "תניא נמי הכי"

יש פרשנים שאומרים ש"תניא נמי הכי" אין פירושו כ"תניא כוותיה". "תניא כוותיה" - כשיטתו ממש, ו"תניא נמי הכי" - כמו שאמר זה גם זו אמרה אך אין זה מוכח.

בסוגייתנו הביטוי הפותח הוא "תניא כוותיה דרבא...", כלומר ברייתא שמוכח שסוברת כדברי רבא.

5.
כמה הערות ביחס לביטוי "תניא כוותיה":

5.1
חשוב להדגיש שהגמרות בש"ס מביאות ברייתות להוכחת דברי אמוראים ["תניא כוותיה דרבא"] גם כאשר לא מדובר בדין עצמי שאומר האמורא [רבא] אלא מדובר בהסבר שהוא מסביר חכם אחר [את רבי יהודה במשנה].

5.2
"תניא כוותיה..." מתאים כאשר לפני כן יש מחלוקת אמוראים. בסוגייתנו יש כעין מחלוקת. רבא הסביר את דברי רבי יהודה באופן שונה מדברי רב אחא, שעליו היה קושי. ועל זה הגמרא אומרת "תניא כוותיה..." המיוחד בסוגייתנו שלא מדובר ממש במחלוקת, שהרי על רב אחא היתה קושיה ולכן רבא תירץ באופן שונה. וזה החידוש שגם במקרה כזה ראוי השימוש בביטוי הנ"ל.

5.3
הביטוי "תניא כוותיה" – משמע שעורך הש"ס פוסק כך להלכה [הליכות עולם, סוף שער ה].

5.4
כשיש מחלוקת אמוראים הגמרא יכולה להקשות על אחד האמוראים במקום לומר "תניא כוותיה" לטובת האמורא החולק. רבי יוסף קארו בכללי הגמרא מסביר שכאשר אין זו ממש קושיה על אמורא - אחד מבעלי המחלוקת - אזי אומרים "תניא כוותיה" לטובת החולק, ולא אומרים "מיתיבי" לאותו אמורא.

6.
הביטוי "תניא נמי הכי" הוא ביטוי דומה לנ"ל, והרבה עסקו בכך הפרשנים, להבחין בין שני המושגים.

7.
יש אומרים שהמושג "תניא נמי הכי" –כאשר דברי האמורא ודברי הברייתא ממש זהים.
ויש אומרים שמשתמשים בביטוי הזה כאשר מדובר באמורא אחד שלטובתו מביאים את הברייתא ואין מדובר במחלוקת אמוראים.