אסור שיקדש עד שיראנה
קידושין מא ע"א
"איסורא נמי אית בה, כדרב יהודה אמר רב, דאמר רב יהודה אמר רב: אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה, שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו, ורחמנא אמר: ואהבת לרעך כמוך".
מנא הני מילי?
אלא שכתוב: (דברים כא, יא-יב) וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה. וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ.
וקשה, הרי אם מתקיים וְחָשַׁקְתָּ בָהּ, ודאי שאותה אשה יפת תואר בעיניו, ולשם מה יתור המילים בפסוק להצריך שתהא האשה יפת תואר?
אלא שהדגשת התורה היא שאם חשקת בה אל לך להשתמש בה ולזורקה ככלי אשר אין בו חפץ, אלא חייב תהיה לקחתה לאשת קבע אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ – ולא בדירת עראי מנודה. ומשום כך עליך לבחון את עצמך שאין כאן תאוות בשרים רגעית גרידא עקב לחץ המלחמה. אלא כדברי רב יהודה אמר רב עליך לראותה ולבחון את עצמך האם די יפת תואר היא בעיניך על מנת לקחתה לאשת קבע. ואם לאו, אין לך רשות לקרב אליה.
לא די שתהיה יְפַת תֹּאַר רק במראה תוארהּ, וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה רק כאשר אם חָשַׁקְתָּ בָהּ – בה עצמה ולא בדמות דיוקנהּ, כי עליך להביאה אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ בקביעות בלא לגרוע כלשהו מחובת שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ (שמות כא, י).
וכך הם דברי שמואל בלישנא בתרא במסכת קידושין דף כא ע"ב: "כל היכא דקרינא ביה והבאתה אל תוך ביתך, קרינא ביה וראית בשביה, כל היכא דלא קרינא ביה והבאתה אל תוך ביתך, לא קרינא ביה וראית בשביה". וניחא גם לשיטת רב בלישנא קמא שאמר: "הואיל ואישתריא אישתרי". וגם לשאר השיטות י"ל שכך עיקר הדין, אלא שלחכמים דרבי שמעון דלא דרשי טעמא דקרא לא פליגא אורייתא, וכיון שהותרה בישראל הותרה גם בכהן.
ואם בשבויה נכרית כך, להקפיד לקיים ואהבת לרעך כמוך, על אחת כמה וכמה בבת ישראל.
כיוצא בדבר, למדנו מצוות (שמות כא, י) שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע ביעוד אמה עבריה, ואם באמה כך, על אחת כמה וכמה בבת חורין.
