זמן ברכת הלבנה
סנהדרין מא ע"ב - מב ע"א
"עד כמה מברכין על החדש - עד שתתמלא פגימתה. וכמה? אמר רב יעקב בר אידי אמר רב יהודה: עד שבעה, נהרדעי אמרי: עד ששה עשר. ותרוייהו כרבי יוחנן סבירא להו. הא - למיהוי כי יתרא {עד שתיראה כחצי עגול}, הא - למיהוי כי נפיא {עד שתיראה כעגול שלם}".
כתב הבית יוסף סימן תכו: "והר"י גיקטילי"א. בעל שערי אורה כתב בתשובה שע"פ הקבלה אין לברך על חידוש הלבנה עד שיעברו עליה ז' ימים".
כמה אחרונים חלקו על דעה זו.
הב"ח הקשה מדברי הגמרא, שהרי אדרבה, הדעה הראשונה התירה את הברכה דוקא רק עד שבעה ימים. וגם הדעה השניה לא חלקה על כך, רק הוסיפה ימים נוספים.
עוד קשה מנין המקור לכך בזוהר בכתבי האר"י או בשאר מקובלים? אדרבה, הריקאנטי שהיה מקובל כתב בסימן פו: "ואם לא בירך עליה יום ראשון יברך עד יום י"ו בחדש שתתמלא פגימתה". דבריו הם מהרמב"ם בהלכות ברכות י, יז. ופירוש הדברים שלכתחילה עדיף אפילו ביום הראשון. וכך פירש הב"י את דברי הרמב"ם. וכן משמע בהמשך הגמרא: "כל המברך על החדש בזמנו - כאילו מקבל פני שכינה, כתיב הכא: החדש הזה וכו'". החדש הזה – כלומר חידוש הלבנה וקידוש החודש, כלומר בראש חודש, וזה פירוש "בזמנו".
ואפשר שנפלה טעות סופר בלשון התשובה שהביא הב"י ונשמטה תיבת "אלא": "שע"פ הקבלה אין לברך על חידוש הלבנה אלא עד שיעברו עליה ז' ימים". וזה כדברי הבית יוסף שלפני כן: "כתב הכל בו (סי' מג, ג ע"ב) לכתחלה מברכין עד ז' ". כי ראוי להדר כדעת רב יהודה שבגמרא.
