למי טוב ה'?
סנהדרין לט ע"ב
"רבי אלעזר רמי: כתיב (תהלים קמה, ט) טוֹב ה' לַכֹּל, וכתיב (איכה ג, כה) טוֹב ה' לְקֹוָו. משל לאדם שיש לו פרדס, כשהוא משקה - משקה את כולו, כשהוא עודר - אינו עודר אלא טובים שבהם".
מה ההבדל בין המשקה את הפרדס לבין העודרו?
פירש רש"י: "כשהוא משקה - אינו מונע המים לילך לטובים ולרעים לפי שאינו אלא טורח אחד, וכשהוא עודר דהוי טורח לכל אחד ואחד, אינו עודר אלא הטובים. עודר - חופר, כך הקדוש ברוך הוא זן טובים ורעים הכל בדבור אחד ממלא את כל העולם כולו טובה, שהכל שלו, אבל כשבא להגין מן הפורעניות ולשלם שכר - אינו אלא לקוויו".
כלומר שהעולם כולו מושגח בהשגחה כללית. ואילו הצדיקים מושגחים בהשגחה פרטית.
עוד יש לפרש על פי האמור בבראשית רבה פרשת בראשית פרשה ט, ה: "בתורתו של רבי מאיר מצאו כתוב: והנה טוב מאד - והנה טוב מות". כלומר שהמוות – לא די שהוא טוב, אלא הוא טוב מאוד, ונצרך להנהגה השלימה. וככתוב (תהלים כג, ד) גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי - שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי. הצדיק אינו ירא מהמוות, הוא שמח בו ובמכת השבט. "כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה" (מסכת ברכות דף ס ע"ב), לכן ודאי שרעה כה גדולה מביאה לטובה עצומה.
טוֹב ה' לַכֹּל – בטובותיו אליהם. טוֹב ה' לְקֹוָו – לצדיקים אפילו כשהוא עודר אותם אל ההעדר מהעולם הזה, זו טובה עצומה, כי צפוי היה להם רע יותר, ככתוב: כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק (ישעיהו נז, א).
וכן פירש בבית הבחירה למאירי: "לעולם אל יהרהר אדם אחר מדותיו של הקדוש ברוך הוא בראותו העדר הסדור למראה עיניו וכל שכן בעניני צדיק ורע לו רשע וטוב לו. אבל ידע כי הכל במשפט שהצור תמים פעלו ואם אופני דרכיו נעלמים ממנו מהם למרק עוונותיהם בעולם הזה על דרך השקאת המרים המשלשלים לקצת חליים למרק הגוף להשאירו בלי חלאה. ומהם בהפך לשלם גמולם בעולם הזה על דרך פטום השור והשמנת הברבור לרעתו. ומהם שלא יעלה ענינו להשגחה פרטית או לעונש פרטי ויוכלל ענינו בכלל העולם והוא שאמרו כתוב טוב י"י לכל וכתיב טוב י"י לקוויו. לאדם שיש לו פרדס כשהוא משקה משקה את כולם כשהוא עודר אינו עודר אלא לטובים שבהם. וכן בדברי העונש באמרו אם שוט ימית פתאום למסת נקיים ילעג אלא שיעזור בזה צד עונש נרמז בפרק אחרון בענין צדיקים שבתוכה. וכבר הארכנו בענינים אלו בחבור התשובה".
