הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

מנא הני מילי; מנלן

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סנהדרין מ ע"א

 גמרא. מנא הני מילי?
- אמר רב יהודה: דאמר קרא +דברים י"ג+ ודרשת וחקרת ושאלת היטב
ואומר +דברים י"ז+ והוגד לך ושמעת ודרשת היטב ואומר
+דברים י"ט+ ודרשו השופטים היטב

1.
הגמרא מחפשת מקור בתורה למספר החקירות שיש לחקור את העדים. ןמשתשמשת בביטוי "מנא הני מילי".

2.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תל:

" מנא לן, מצינו דקאמר בגמרא והוא אסמכתא בעלמא, וזה בפרק אלו מגלחין [דף] י"ט ב' דיליף ל' מנזיר וקאמר התם מנלן ומייתי מיהי"ה בגימטריא ל' וההיא אסמכתא היא...
.... הרי מבואר מכל הלין דוכתי שדרך התלמוד לומר מנלן ומנה"מ גם בדברים שעיקרן מדרבנן וקראי אסמכתא בעלמא נינהו ...
ודלא כהליכות עולם שכתב בפשיטות בש"ב פ"א דכל מנלן ומנה"מ שייך בדברים שיש להן עיקר מן התורה ואף שדבריו הם לקוחים מהרמב"ן בספר המצות דף ו' א' ... מ"מ הא קחזינן דבגמ' קאמר לה נמי גבי אסמכתא כאמור ... "

מסקנת דבריו, גם אם הגמרא פתחה ב"מנהני מילי" אין הכוונה לחפש פסוק שילמדנו שלדין יש תוקף מחייב של "דארייתא"..

3.
גם בסוגייתנו יש הפרשנים שדנים אילו דברים [מהפרטים שהמשנה מפרטת] הם מדאורייתא ואלו הם מדרבנן, למרות שהגמרא אומרת על כולם "מנא הני מילי".

4.
רש"י בד"ה "מנא הני מילי" אומר שמדובר על 7 חקירות [שבפשטות הם מן התורה לפי כל השיטות]

5.
יש לפעמים שהראשונים מחליפים גירסא בגמרא בין "מנלן" ל"מנא הני מילי".

5.1
אומר על זה אחד המקורות ["מרבה ברכה", המניק יעקב דוד, עמוד רי]:

"...הוכחנו דבמקום דאיכא ב' דעות בגמרא מקפידין למיגרס אהא דקיימא לן כוותיה בלשון "מנלן" ואהא דאידחי מהלכה בלשון "מנא הני מילי".

6.
לפי דבריו השימוש בביטוי "מנא הני מילי" [ולא "מנלן"] מלמד על דין שלא נקבע להלכה, אבל בפשטות בסוגיינו כ נקבע הלכה כתנא קמא ולא כרבי יוסי, ולא מארה מתאי לכלל שבע המחבר הנ"ל.

בכל אופן, מוכח מדבריו שאת הלשונות "מנלן" ו"מנא הני מילי" שיבץ "עורך הגמרא".

7.
אולם נראה לומר ש"מנלן" – מחפשים מקור לדין יחיד, ו"מנא הני מילי" – מחפשים מקור לכמה דינים. בסוגייתנו מחפשים מקור לדין של 7 חקירות ולכן מתאים "מנא הני מילי".