פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"ואם לאו תתייבם אמנו"
בנות צלפחד ביקשו ששמו ימשיך להיזכר
הרה"ק רבי פנחס מקוריץ שאל ("אמרי פנחס" פרשת פנחס) מה הנאה היתה להם מכך שתתייבם אימם. וביאר שכוונתם היתה לטובת נשמת אביהם, וכפי שמצינו ברות (ד, ה) שבועז אמר לגואל שאם יגאל את נחלת מחלון יצטרך גם לייבמה כדי "להקים שם המת על נחלתו", ומפרש רש"י שמתוך שאשתו יוצאת ובאה בנחלה, אומרים זאת היתה אשת מחלון ושמו נזכר עליה. ומשום שהאותיות של שם האדם הם חיותו וכאשר מזכירים את שמו בעולם הזה, הרי שהוא נמצא כאן ויש לו נחת רוח ותועלת גדולה בכך. ולכן קוראים שם על שם אדם שנפטר, ואין קוראים שם על שם רשעים כיון שנפשם נכרתת.
והוא מה שטענו בנות צלפחד, הלא מייבום רואים כמה חשובה הזכרת שמו של אדם, ואם כן "למה יגרע שם אבינו" שלא יזכר עוד, וכדי שכן יזכר "תנה לנו אחוזה" שעל ידה יזכר שמו של צלפחד, שהרי "והוא לא היה בתוך העדה" – ולא היה רשע.
