הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

אלא מעתה

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סנהדרין לט ע"א

 אמר ליה קיסר לרבן גמליאל: מי שברא הרים - לא ברא רוח, שנאמר +עמוס ד'+ כי הנה יוצר הרים וברא רוח. – 
אלא מעתה גבי אדם, דכתיב ויברא וייצר הכי נמי מי שברא זה לא ברא זה? טפח על טפח יש בו באדם, ושני נקבים יש בו, מי שברא זה לא ברא זה? שנאמר +תהלים צ"ד+ הנטע אזן הלא ישמע ואם יצר עין הלא יביט? – 
אמר ליה: אין. – 
אמר ליה: ובשעת מיתה כולן נתפייסו?
 

1.
הקיסר טען כלפי רבן גמליאל שמהפסוקים ניתן להבין שיש (ח"ו) שתי רשויות,

2.
אמר לו רבן גמליאל "אלא מעתה" [=אלא מעכשיו=לפי דבריך], כך גם תאמר לגבי יצירת האדם? וענה לו הקיסר שאמנם כן, כך הוא [הקיסר יסביר] ששתי רשויות (ח"ו) בראו את האדם,
וענה לו רבן גמליאל: לפי דבריך שתי רשויות התפייסו וביחד קבעו את מותו של האדם באותו רגע, וזה הרי לא ייתכן.

3.
הגמרא משתמשת בביטוי "אלא מעתה". ביטוי דומה בש"ס הוא "אי הכי" [=אם כך...].

4.
ויש לומר, שכנראה, הביטוי "אלא מעתה..." מובא כאשר הגמרא מביאה סוגיה אחרת ולא מקשה מאותו נושא בו היא עוסקת.
אם רבן גמליאל היה עונה לקיסר מאותו פסוק עצמו שהביא הקיסר, היא היתה משתמשת בביטוי "אי הכי",
אולם מכיון שרבן גמליאל עונה לקיסר מנושא אחר, של יצירת האדם, ולא מיצירת הרוח וההרים, לכן הגמרא משתמשת בביטוי "אלא מעתה".

5.
משמע מהנ"ל, שמשמעות הביטויים הנ"ל זהה הן בדברי הלכה וכן בדברי אגדה.