הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

איכא דאמרי

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סנהדרין לט ע"א

 אמר ליה קיסר לרבן גמליאל: כתיב +תהלים קמ"ז+ מונה מספר לכוכבים, מאי רבותיה? אנא מצינא למימנא כוכבי! אייתי חבושי שדינהו בארבילא, וקא מהדר להו, אמר ליה מנינהו! - אמר ליה: אוקמינהו! - אמר ליה: רקיע נמי הכי הדרא. 
איכא דאמרי, הכי אמר ליה: מני לי כוכבי! - אמר ליה: אימא לי ככיך ושיניך כמה הוה! שדא ידיה לפומיה וקא מני להו, אמר ליה: דאיכא בפומיך - לא ידעת, דאיכא ברקיעא - ידעת?
 

1.
"איכא דאמרי"= יש אומרים. כלומר, יש שאומרים שמסירת הדברים היתה שונה. לפעמים מדובר שהשינוי הוא בשמו של החכם.

2.
בסוגייתנו מדובר בעובדות שונות בעיקר לתשובתו של רבן גמליאל.
כלומר, הגמרא מביאה שתי עדויות היסטוריות שונות מה באמת ענה רבן לגמליאל לקיסר.

3.
בסוגיות הלכתיות יש ביטוי דומה "איבעית אימא", שמשמעו אמירת סברא/דין שונה.

4.
נראה לי שגם בסוגייתנו הגמרא היתה יכולה להשתמש בביטוי "איבעית אימא" ביחס לתשובתו של רבן גמליאל. לשאלתו של הקיסר ניתן לענות שתי תשובות, ואולי רבן גמליאל ענה את שתיהן [מבחינה היסטורית-עובדתית]:
1. הקיסר לא יכול לספור את החבושים שמסתובבים
2. הקיסר לא יכול לספור את השיניים בפיו.

4.1
אלה שתי "הוכחות" לאפסותו של האדם.

5.
אם הגמרא השתמשה דווקא בביטוי "איכא דאמרי" כנראה שכוונתה לומר שהעובדה בפועל היתה אחת מהשתיים, ולחכמי הגמרא היו שתי מסורות שונות מה היתה האמת ההיסטורית.

6.
אולם, ניתן לומר שבדברי אגדה הגמרא משתמשת בביטוי "איכא דאמרי" במשמעות של "איבעית אימא".
כלומר, רבן גמליאל ענה את שתי התשובות.

6.1
אמנם בסוגייתנו הסבר זה קצת קשה מפני שהגמרא מציינת שבכל אחת מהמסורות גם ניסוח השאלה של הקיסר היתה שונה במעט.

6.2
כמו כן משמע שיש כאן מחלוקת מה היתה העובדה ההיסטורית בגלל הביטוי "הכי אמר ליה", כלומר דוקא כך היתה העובדה.