הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

כבר פסקה תנא דבי רבי ישמעאל

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סנהדרין לה ע"ב

אמר רבא: כבר פסקה תנא דבי רבי ישמעאל,
דתנא דבי רבי ישמעאל: +שמות ל"ה+ לא תבערו אש, מה תלמוד לומר? - מה תלמוד לומר? אי לרבי יוסי - ללאו יצאת, אי לרבי נתן - לחלק יצאת! - כדתניא: הבערה ללאו יצאת, דברי רבי יוסי. רבי נתן אומר: לחלק יצאת.

1.
הביטוי "כבר פסקה..." - 6 מופעים בש"ס ותמיד בקשר ל"תנא דבי רבי ישמעאל", ותמיד נאמר על ידי האמורא.

2.
מדוע הגמרא משתמשת בביטוי הזה, הרי בין כך היא מיד מצטטת "דתנא דבי רבי ישמעאל..."?

3.
אולי אפשר לומר, שלביטוי הזה יש משמעות של קביעת הלכה מאד ברורה שבאה במסורת ובקבלה, והפסוק שיובא בהמשך לצורך דרשה הוא אסמכתא בלבד.

4.
ואפשר למצוא לזה ראיה:
תוספות מסכת יבמות דף פז עמוד א

להפרת נדרים - פי' בקונט' דלא תימא כי היכי דלענין תרומה הדרא למילתא קמייתא הדרא נמי לענין נדרים ולפי טעם זה היה נראה דפריך אכל נשואה אפילו נכנסה לחופה ונבעלה דאי נתארמלה תיהדר למילתא קמייתא
ועל זה צ"ל הא כבר פסקה תנא דבי רבי ישמעאל דמשמע דפשיטא לי' בלא שום דרשה שמוצאה מכלל אב ומכלל בעל ולא הדרא ולא איצטריך ליה קרא אלא למסר האב לשלוחי הבעל דסלקא דעתך דתיהדר משום דאכתי לא נשאת.

4.1
אמנם בסוגייתנו - סנהדרין דף לה - קצת קש לומר שהלימוד של תנא דבי רבי ישמעאל הוא "פשיטא", שהרי הגמרא מרחיבה באופן הדרשה.