טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
כפלח הרמון רקתך אפילו ריקנין שבך מלאין מצוות כרמון - רימון מצוי
"סוגה בשושנים שאפילו כסוגה של שושנים לא יפרצו בהן פרצות. והיינו דאמר ליה ההוא מינא לרב כהנא: אמריתו נדה שרי לייחודי בהדי גברא, אפשר אש בנעורת ואינה מהבהבת? אמר ליה: התורה העידה עלינו סוגה בשושנים, שאפילו כסוגה בשושנים לא יפרצו בהן פרצות. ריש לקיש אמר: מהכא כפלח הרמון רקתך אפילו ריקנין שבך מלאין מצוות כרמון" (סנהדרין, לז ע"א)
פירוש: "סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים" הוא בשבח ישראל: שֶׁאֲפִילּוּ כְּסוּגָה (גדר) שֶׁל שׁוֹשַׁנִּים בכל זאת לֹא יִפְרצוּ בָּהֶן פְּרָצוֹת, משום שישראל שומרים את התורה ומכבדים את תקנות חכמיהם. וְהַיְינוּ [וזהו] כעין המעשה שאָמַר לֵיהּ הַהוּא מִינָא [לו מין אחד] לְרַב כָּהֲנָא: אָמְרִיתוּ נִדָּה שָׁרֵי לְיִיחוּדֵי בַּהֲדֵי גַּבְרָא [אומרים אתם כי נדה מותרת בייחוד עם בעלה], אֶפְשָׁר אֵשׁ נמצאת בְּתוך נְעוֹרֶת (פשתן מנופץ) וְאֵינָהּ מְהַבְהֶבֶת וחורכת משהו? היתכן שלא יחטאו בנדה? אָמַר לֵיהּ [לו]: הַתּוֹרָה הֵעִידָה עָלֵינוּ "סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים", שֶׁאֲפִילּוּ כְּסוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים לֹא יִפְרצוּ בָּהֶן פְּרָצוֹת. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מֵהָכָא [מכאן] יש ללמוד רעיון דומה, שנאמר: "כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ" (שיר השירים ד, ג), והוא דורשו: אֲפִילּוּ רֵיקָנִין שֶׁבָּךְ מְלֵאִין מִצְוֹת כָּרִמּוֹן ונזהרים מן העבירה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: רימון מצוי שם באנגלית: Pomegranate שם מדעי: .Punica granatum L
שם נרדף במקורות: רימונא שמות בשפות אחרות: ערבית - רמאן
נושא מרכזי: כמה גרגירים ברימון?
לריכוז המאמרים וקישוריות שנכתבו על הרימון הקש\י כאן.
המדרש המובא בדברי ריש לקיש בסוגייתנו מספק לנו הזדמנות להתייחס לשאלה המסקרנת רבים והיא האם אכן ברימון 613 גרגירים כמנין תרי"ג מצוות כמקובל במסורת? נקדים ונאמר שהתשובה לשאלה עלולה לאכזב משום שהיא שלילית אך להלן נדון במקורה של מסורת זו וכיצד ניתן ליישבה באופן חלקי.
בדרשות החתם סופר (ח"ב דף רמ"ט סוף טור ג') נאמר: "... שידוע שברימון יש תרי"ג גרעינים כנגד תרי"ג מצות, ואם הגרגרים מרמזים על המצות, אם כן העסיס רימונים שהוא עיקר הפרי מרמז על התורה מעין של דבש עסיס רימונים, נמצא שהרימון כשהוא בשלמותו מרמז על תלמיד חכם שעוסק בתורה שבה תרי"ג מצות ומקיימם וכו'". במלבי"ם (שמות, רמזי בגדי הקדש) מצאנו: "... וע"כ באו הפעמונים בתוך הרמונים, שהרמון יש לו תרי"ג גרעינים, ומצייר התרי"ג מצות כמ"ש בס' שירי הנפש שכל מקום שבא שם רמונים בשיר המקודש מורה על התרי"ג, שהקול ראוי שימצא רק בבואו אל הקדש ורק בתוך הרמונים, בתורת ה' ומצותיו, ועז"א שהמעיל מכפר על לשון הרע וכו'".
מסתבר שבניגוד למקובל לחשוב הרי שמסורת זו איננה קדומה וכפי שנכתב בשו"ת "יד חנוך" (סי' כב ד): "ומה שאומרים שרמון יש לו תרי"ג גרעינים, לא מצאתיו בדברי חז"ל, ואין להאריך". ייתכן ומקור מסורת זו הוא המדרש המובא בסוגייתנו ובאופן מורחב במסכת עירובין (יט ע"א): "... פושעי ישראל שמליאין מצות כרמון שנאמר כפלח הרמון רקתך. ואמר רבי שמעון בן לקיש: אל תיקרי רקתך אלא ריקתיך, שאפילו ריקנין שבך מליאין מצות כרמון - על אחת כמה וכמה". לאור העובדה שמספר המצוות הוא תרי"ג הובן שגם הרימון מכיל תרי"ג גרגירים.
גם אם לא נספור את גרגירי הרימון נוכל להניח שאין כוונת המדרש לציין שמספר גרגירי הרימון הוא בדיוק 613 אלא שהם רבים מאד. כראיה נעיין בגמרא בברכות (נז ע"א): "הרואה רמונים בחלום, זוטרי - פרי עסקיה כרמונא, רברבי - רבי עסקיה כרמונא, פלגי - אם תלמיד חכם הוא יצפה לתורה, שנאמר אשקך מיין הרקח מעסיס רמני, ואם עם הארץ הוא יצפה למצות, שנאמר כפלח הרמון רקתך. מאי רקתך? אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון"(1). ראשית, הרימון על גרגיריו הרבים מסמל שפע לא רק במצוות אלא גם בעסקים. שנית, עם הארץ הרואה חצי רימון "יצפה למצות" וברור שאין בחצי רימון 613 גרגירים. מספרם הגדול של גרגירי הרימון הם מקור שמו הלטיני “pomegranate”. בלטינית “pomum” הוא תפוח ואילו “granatus” פירושו "בעל גרגירים". מקור המילה הוא ב -grānum שהוא גרגיר או זרע. בדרך זו נוקט בעל "מצודת דוד" בפירושו לשיר השירים (ד ג'): "כפלח וגו' ... והנמשל הוא על הסנהדרין שופטי העדה שהם פני הדור, והיו ממולאים בכל חכמה ומדע, כרמון המלאה לה גרגרים, והמה היו מסתירים החכמה בלבותם ולא התפארו בפני אנשים". מקור הפירוש הוא אולי במדרש שיר השירים רבה (וילנא, פרשה ד'):
"כפלח הרמון רקתך, רבי אבא בר כהנא ורבי אחא, חד אמר הריקן שבשלש שורות רצוף תורה כרמון הזה, ואין צריך לומר מבעד לצמתך, על היושבין בסנהדרין עצמה, וחד אמר הריקן שבסנהדרין רצוף תורה כרמון הזה, ואין צריך לומר מבעד לצמתך, על היושבין תחת הזית ותחת הגפן והתאנה ועוסקין בדברי תורה וכו'".
הנצי"ב בספרו "מרומי שדה" (חגיגה, כז ע"א) מנתק את הקשר בין "מלאים מצוות כרימון" ובין תרי"ג מצוות:
"שמלאים מצות כרמון. היינו צדקה וגמילות חסדים דהוא נקרא מצוה סתם, כדמוכח בב"ב דף ט' א' על הפסוק והעמדנו עלינו מצות. וגם יש עוד מצות שבאים לתענוג ומכונה בשיר הקדוש פרי מגדים, ופושעי ישראל עושין אותה ומקבלין שכר, דמצוה אין צריך כונה".
הרב א. זיבוטופסקי הסיק גם מתוך הפיוט "אלה אזכרה" הנאמר ביום כיפור שהרימון מציין מספר גדול ולא דווקא את המספר 613. בפיוט נאמר: "פְּקִידִים נֶהֶרְגוּ מֵאַחֲרֵי שֶׁבֶת בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת מְלֵאֵי מִצְוֹת כְּרִמּוֹן וּכְזָוִיּוֹת וכו'". הוא פירש ש"הזויות" הן קרנות המזבח המכוסות בטיפות דם רבות שהוזו עליהן ואם כן גם מצות הרימון רבות כאותן טיפות דם שבוודאי אינן 613 בדיוק.
בין אם נקבל את הסברה שברימון 613 גרגירים ובין אם נדחה אותה מעניין יהיה לצפות בתוצאות מחקר שהקיף ארצות רבות ובדק את מספר הגרגירים בפרי זה. התברר שהשונות במספר הגרגירים גדולה מאד אך הממוצע העולמי הוא 613 (!!!) (ראו בטבלה). אם אכן אין מדובר בזיוף תוצאה זו מעוררת מחשבה.
מספר הגרגירים הממוצע בפירות רימון בארצות שונות (מקור)
צילם: אלקנה ארליך
(1) פירוש: הרואה רמונים בחלום, אם היו זוטרי [קטנים] פרי עסקיה כרמונא [יפרח וירבה עסקו כגרעיני הרימון], ואם היו רברבי [גדולים] הרי זה סימן כי רבי עסקיה כרמונא [יגדל עיסקו כרימון]. ואם ראה בחלומו פלגי [פלחי רימונים], אם תלמיד חכם הוא החולם יצפה לתורה, שנאמר: "אשקך מיין הרקח מעסיס רמני" (שיר השירים ח, ב) המקובל כרמז לתורה. ואם עם הארץ הוא החולם יצפה למצות, שנאמר: "כפלח הרמון רקתך" (שם ד, ג), וכבר דרשו: מאי [מה] משמעות המלה "רקתך" לומר שאפילו ריקנין שבך, בעם ישראל, מלאים מצות כרמון.
מקורות עיקריים:
רימון מצוי באתר "צמח השדה"
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
