ניווט בין עקרונות / רפי זברגר

סנהדרין ל ע"א

הקדמה

במשנה בדף הקודם למדנו על מחלוקת בין הדיינים, וכיצד פוסקים בכל מקרה ומקרה. העיקרון הבסיסי כי פוסקים לפי דעת רוב הדיינים. הגמרא דנה כיצד מנסחים את פסק הדין אשר ניתן ברוב דעות. להלן נתאר את שלושת הדעות של האמוראים::
• רבי יוחנן : זכאי – קובעים כי בית דין הוציא את הנאשם ''זכאי''.לא משתפים בכלל מה היה בבית דין, וגם לא את המחלוקת הפנימית. 
• ריש לקיש : פלוני ופלוני מזכי, ופלוני מחייב. – לפי ריש לקיש, מותר לציין אלו דיינים זיכו, ואלו חייבו.
• רבי  אלעזר: מדבריהן נזדכה פלוני – רבי אליעזר הולך ב''שיטת ביניים''. אוסר לספר מי חייב ומי זיכה, אך גם אינו משאיר את הנושא מעורפל לגמרי, אלא מציין שהיו דיינים שחייבו, אחרים זיכו והפסק דין מזכה את פלוני. 
 

הנושא

הגמרא שואלת לאחר מכן, מאי בינייהו? כלומר מהו שורש ההבדל בין השיטות השונות? ישנם מספר תשובות בגמרא, אנו נתמקד בהסבר האחרון: איכא בינייהו משום לא תלך רכיל בעמיך.
מחלוקת שלושת האמוראים הינה כיצד להסביר את הדין של לֹא תֵלֵ֤ךְ רָכִיל֙ בְּעַמֶּ֔יךָ (ויקרא י"ט, ט"ז)
• רבי יוחנן אמר: זכאי - משום לא תלך רכיל. לשיטה זו, יש להקצין ולומר כי האיסור מחייב את הדיינים שלא לגלות כלל וכלל מה היה בבית הדין. אם מספרים מה קרה בתוך בית הדין עוברים על איסור רכילות. 
• ריש לקיש אמר: פלוני ופלוני מזכין ופלוני פלוני מחייבין - משום דמיחזי כשיקרא. ייתכן שריש לקיש מסכים עם רבי יוחנן, אך מכיוון ש"אמירה סתמית" כי בית דין זיכה, מציג בעצם ''מצג שווא'', כאילו כל הבית דין זיכה פה אחד. כדי שלא נוציא דבר שקר מפינו, אומר ריש לקיש כי מותר לספר מה פסק כל דיין. 
• רבי אלעזר אית ליה דמר, ואית ליה דמר. הלכך כתבי הכי: מדבריהם נזדכה פלוני. רבי אלעזר מסכים באופן עקרוני גם לרבי יוחנן וגם לריש לקיש. הוא חושש לרכילות, כמו רבי יוחנן, לכן לא מספרים מה כל דיין פסק. מנגד, הוא גם חושש להצגת ''מצג שווא'', לכן ''מצא פטנט'' לומר מדבריהם נזדכה פלוני, כך שכולם ידעו שהפסק לא היה פה אחד, אך גם איננו יודעים מי פסק מה. 
 

מהו המסר?

פתרון של רבי אלעזר נראה מעולה. הוא שומר על כל העקרונות החשובים. לא הולך רכיל, ואינו מספר מה קורה בחדרי חדרים, בד בבד עם שמירה על אמינות ואמירת אמת לאמיתה.
זוהי אמורה להיות "שאיפתנו בחיים" - לנסות כמה שיותר לעמוד על עקרונות שלנו (קודם כל, צריך להגדיר מהם העקרונות. בוודאי ''עקרונות הלכתיים'', ובנוסף כל אחד מגבש לעצמו עקרונות נוספים משלו!). לא תמיד ניתן למצוא ''פטנטים'' כמו זה של רבי אלעזר, ולפעמים צריך להחליט מהו העיקרון היותר חשוב, שעליו נעמוד בייתר נחרצות, תוך ויתור בלית ברירה על עקרונות אחרים פחות חשובים.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]