הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"רבי יוסי" ו"רבי יהודה הנשיא" / "כבר הורה זקן"
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
סנהדרין כד ע"א
גופא; אמר ריש לקיש: פה קדוש יאמר דבר זה? תני עדו...
מבנה הסוגיה:
1.
גופא; אמר ריש לקיש: פה קדוש יאמר דבר זה? תני עדו.
בסוגיה לעיל ריש לקיש "תיקן" את גירסת רבי מאיר במשנתנו כך, שבעל דין יכול לפסול רק עד אחד שמעיד נגדו והוא לא יכול לפסול שני עדים.
1.1
כנראה שכוונת הביטוי "תני" בדברי ריש לקיש היא לשינוי גירסא ולא רק לפרשנות. מפני שאם מדובר "רק" בפרשנות מדוע הביטוי המיוחד כאן "פה קדוש..." - מופע יחידאי בש"ס. [אמנם - 2 מופעים, אלא, שהביטוי המצוטט כאן הוא העתקה של דברי ריש לקיש לעיל בדף כג].
2.
מקשה הגמרא:
איני? והאמר עולא: הרואה את ריש לקיש בבית המדרש כאילו עוקר הרים וטוחנן זה בזה! -
הגמרא מקשה: כיצד ריש לקיש מפאר את רבי מאיר ["פה קדוש"] כשריש לקיש עצמו "גדול" כל כך - "עוקר הרים וטוחנן זה בזה".
2.1
נראה לי "מוזר" - הרי רבי מאיר היה תנא וריש לקיש - אמורא, ודווקא יפה שכך אמורא אמר על תנא!!
3.
אמר רבינא: והלא כל הרואה רבי מאיר בבית המדרש כאילו עוקר הרי הרים וטוחנן זה בזה! -
רבינא מיישב: גם רבי מאיר הוא "עוקר הרים וטוחנן זה בזה", ולכן ריש לקיש מפאר אותו.
3.1
כל הדיון לעיל מחייב הסבר נוסף!!!
3.2
ביטוי זהה נאמר בסוגייתנו גם על רבי מאיר וגם על ריש לקיש - "עוקר הרים וטוחנן זה בזה". אמנם מרש"י משמע שהביטוי הנאמר כלפי רבי מאיר מעיד שהיה "גדול" מזה הנאמר כלפי ריש לקיש" [וזה נראה קצת קשה].
4.
לכן הגמרא מסבירה את הערת ריש לקיש כלפי רבי מאיר לא כביקורת אלא כהערכה:
הכי קאמר: בא וראה כמה מחבבין זה את זה.
ריש לקיש העריך את רבי מאיר ולכן טרח ליישב את דבריו.
4.1
אולי לפי דברינו לעיל בסעיף 1 קצת מובן. ריש לקיש טרח ליישב את דברי רבי מאיר אפילו על ידי תיקון הגירסא בדבריו!!!
4.2
אבל עדיין נראה לי קצת קשה כל הדיון לעיל, שהרי מצינו בש"ס פעמים רבות, שאמורא מסביר ומיישב קושיות על תנא!
5.
הגמרא מביאה דוגמא להוכחה לכך שחכמי ארץ ישראל מעריכים זה את זה [להבדיל מחכמי בבל?]
מדובר על תנאים ולא על תנא ואמורא [רבי מאיר וריש לקיש בסוגייתנו]:
6.
דינו של "רבי":
כי הא דיתיב רבי, וקאמר: אסור להטמין את הצונן.
7.
אמר לפניו רבי ישמעאל ברבי יוסי: אבא התיר להטמין את הצונן.
רבי ישמעאל בנו של רבי יוסי אמר ל"רבי" שרבי יוסי מתיר [ולא כדברי "רבי"].
8.
אמר להם: כבר הורה זקן.
"רבי" חזר בו וקיבל עליו את פסק דינו של רבי יוסי - "כבר הורה זקן" [ - 6 מופעים בש"ס, ב 3 סוגיות, ובכל המקורות מדובר שכך אמר "רבי" על "רבי יוסי"].
9.
עד כאן רואים ש"רבי" העריך את דברי רבי יוסי שקדם לו ואף היה רבו!
9.1
וכך גם בסוגייתנו לעיל, ריש לקיש העריך את רבי מאיר שקדם לו [היה ביניהם פער של 2.5 דורות - "רבי מאיר> "רבי"> רבי יוחנן > ריש לקיש]
10.
רב פפא מחדש:
אמר רב פפא: בא וראה כמה מחבבין זה את זה!
דאילו רבי יוסי קיים - היה כפוף ויושב לפני רבי,
רבי יוסי היה "כפוף" לפני "רבי". למרות שרבי יוסי היה גדול מ"רבי" בכל זאת היה כפוף ל"רבי" שהיה הנשיא.
11.
וממשיך רב פפא:
דהא רבי ישמעאל ברבי יוסי ממלא מקום אבותיו הוה - והיה כפוף ויושב לפני רבי, וקא אמר כבר הורה זקן.
"רבי ישמעאל ברבי יוסי ממלא מקום אבותיו הוה", כלומר, היה גדול כאביו "רבי יוסי",
וגם הוא היה כפוף לפני רבי [התנהג בהכנעה כלפי "רבי"].
11.1
ואומר רב פפא שגם כלפיו אמר "רבי" "כבר הורה זקן", כלומר, רבי קיבל לא רק את דעת רבי יוסי אלא גם את דעת בנו של רבי יוסי - רבי ישמעאל ברבי יוסי [כך נראה לי].
12.
תוספות מסכת שבת דף נא עמוד א:
אילו היה ר' יוסי קיים היה כפוף כו' - פי' רבינו שלמה מחמת נשיאותו דהא ר"י היה גדול מרבי כדמוכח בפ"ב דנדה דף יד: ושם) דאמר ליה רבי ישמעאל ברבי יוסי לר' חמא בר ביסנא כדברי רבי אומר לך או כדברי אבא אמר ליה כדברי רבי אמור לי אמר ליה זהו שאומרים עליו דאדם גדול הוא שמניח דברי הרב ושומע דברי התלמיד
ור"ת מפרש דודאי מתחלה היה רבי תלמידו של רבי יוסי אבל אח"כ נתחכם רבי כדקאמ' התם ור' חמא סבר רבי ריש מתיבתא שכיחי רבנן גביה ומחדדן שמעתתיה.
רבנו תם סובר שרבי יוסי היה רבו של רבי יהודה הנשיא.
ומסביר תוספות, שבתחילה היה רבי יוסי גדול מרבי ואף היה רבו, ולאחר שרבי נהיה נשיא התחכם מאד והיה ברמה של רבו - רבי יוסי.
13.
לפי זה, מעניין לדעת מתי התרחש ה"סיפור" בסוגייתנו. אם כשהיה רבי יוסי גדול מרבי, אין כלל חידוש בזה שרבי קיבל את דעתו,
13.1
אלא צריכים אנו לומר שה"סיפור" התרחש אחרי שרבי כבר היה נשיא ומעמדו גדול משל רבי יוסי, ובכל זאת רבי קיבל את דעתו.
14.
ואולי לפי רב פפא מדובר בעיקר ש"רבי" אמר "כבר הורה זקן" כלפי רבי ישמעאל בנו של רבי יוסי. ויתכן שהארוע בסוגייתנו היה לפני נשיאותו של של רבי שהיה בדורו של רבי ישמעאל.
15.
ומדוע באמת "רבי" קיבל את דעתו של רבי יוסי [ולפי רב פפא רבי קיבל את דעתו של רבי ישמעאל ברבי יוסי?]
15.1
אפשר לומר שהשתכנע עניינית.
15.2
ואפשר לומר, מפני שזכר לו חסד נעורים, שרבי יוסי היה רבו בצעירותו וחייב אף בבגרותו להמשיך ולכבדו ולקבל דעתו על אף שרבי כבר משמש בנשיאות. וכיבד גם את רבי ישמעאל בנו של רבו - רבי יוסי.
16.
מסקנה: חכמי ארץ ישראל כיבדו זה את זה.
