ירידה לצורך עליה / רפי זברגר

סנהדרין ז ע''א

הקדמה

בדף הקודם למדנו מספר הסברים לפסוק בתהילים (י',ג'): .. וּבֹצֵ֥עַ בֵּ֝רֵ֗ךְ נִ֮אֵ֥ץ הֽ'. ההסבר הראשון היה של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, שייחס זאת לאיסור ביצוע פשרה לאחר שבעלי הדין הגיעו כבר לבית הדין, וזהו בעצם הקשר הראשוני למסכת, הדנה על נושא הפשרה. ההסבר הנוסף שנלמד להלן, חולק על כל ההסברים שלמדנו לעיל.
 

הנושא

ופליגא דרבי תנחום בר חנילאי. דאמר רבי תנחום בר חנילאי: לא נאמר מקרא זה אלא כנגד מעשה העגל, שנאמר (שמות ל''ב , ה'): וַיַּ֣רְא אַהֲרֹ֔ן וַיִּ֥בֶן מִזְבֵּ֖חַ לְפָנָ֑יו וַיִּקְרָ֤א אַֽהֲרֹן֙ וַיֹּאמַ֔ר חַ֥ג לַה֖' מָחָֽר: 
רבי תנחום אומר שהפסוק בֹצֵ֥עַ בֵּ֝רֵ֗ךְ מתייחס למעשי אהרן בחטא העגל. שם נאמר כי אהרן ''ראה'' משהו שלאורו הוא בנה את המזבח שבסופו של דבר שימש את העגל. מה ''ראה'' אהרן? הגמרא עונה על כך מיד:
אמר רבי בנימין בר יפת אמר רבי אלעזר: ראה חוּר שזָבוּח לפניו. חוּרֿ, בנה של מרים, ניסה למנוע את חטא העגל, אך מיד הרגו אותו. אהרן ראה את חוּרֿ הרוג, אמר בליבו את הדברים הבאים: 
אי לא שמענא להו - השתא עבדו לי כדעבדו בחוּר, ומיקיים בי (איכה, ב' , כ'): ... אִם יֵהָרֵ֛ג בְּמִקְדַּ֥שׁ אֲדֹנָ֖י כֹּהֵ֥ן וְנָבִֽיא, ולא הויא להו תקנתא לעולם. 
אם גם אני אעשה כמו חוּר, ואמנע את העם מלהקריב את העגל, יהרגו אותו כמו את חוּר. אם אמנם כך יקרה, חושב אהרן, מותו יהיה בדיוק מה שנאמר באיכה: יֵהָרֵ֛ג בְּמִקְדַּ֥שׁ אֲדֹנָ֖י כֹּהֵ֥ן וְנָבִֽיא, שהרי אהרן היה גם כהן וגם נביא. חושש אהרן שלא תהיה להורגים אותו תקנה לעולם, לכן החליט אהרן כי:
מוטב דליעבדו לעגל, אפשר הויא להו תקנתא בתשובה. 
עדיף שיעברו על איסור חטא העגל, וכך תהיה להם אפשרות לחזור בתשובה, מה שלא היה קורה, אילו היו הורגים את אהרן. 
כך בעצם עשה אהרן ''פשרה'' עם עצמו, ''והרשה לעצמו'' לעבור על איסור מחשש לתוצאה הרבה יותר חמורה. התורה מגנה את אהרן על מעשהו, וזהו כוונת הפסוק: וּבֹצֵ֥עַ בֵּ֝רֵ֗ךְ נִ֮אֵ֥ץ הֽ' – אהרן אשר עשה פשרה (בוצע) ואם אנשים מברכים אותו על כך – הם בעצם ''מקללים'' את ה'.  
 

מהו המסר?

אמנם אהרן קיבל ביקורת על מעשיו, אך ניתן לומר כי מתוך העובדה שאהרן לא נהרג על מעשהו, ניתן ללמוד מכך מסר מעניין, כפי שנפרט מיד.
בנוסף למחשבות אהרן שהכרנו היום, יש המוסיפים עוד שתי מחשבות חשובות המיוחסות אליו:
1. אהרן ביקש לבודד את הערב רב, אשר ''לחצו'' לעשות את העגל, כך שבסופו של דבר הם ימותו במגיפה.
2. כמו הן, זיהה אהרן את הפוטנציאל החיובי של שאר העם, בכך שביקש ק֣וּם עֲשֵׂה־ לָ֣נוּ אֱלֹהִ֗ים (שמות, ל''ב, א') בקשה המוכיחה דווקא, רצון לקשר חזק עם הקדוש ברוך הוא. אהרן ראה בחכמתו, כי מתוך מעשה זה יוכל העם להתרומם ולהגיע לאמונה יותר גדולה וחזקה.
ניתן ללמוד מכך מסר חשוב, שלפעמים אנו צריכים קצת ''ליפול'' כדי להתרומם ולהגיע לפסגות גבוהות יותר!


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]