הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב נוחם בלס, מכון הירושלמי
סנהדרין ז ע"ב
בבלי מסכת סנהדרין ז, ב:
"כתיב לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב. אלהי כסף ואלהי זהב הוא דלא עבדי, הא דעץ שרי? אמר רב אשי: אלוה הבא בשביל כסף, ואלוה הבא בשביל זהב."
רב אשי לומד מהפסוק: "אלהי כסף ואלהי זהב" שאסור למנות דיין בגלל אינטרסים כספיים.
נראה בבבלי שהאיסור הוא על הגוף הרבני הבוחר.
לעומת זאת בירושלמי ביכורים ג, ג:
"ר' מנא מיקל לאילין דמתמניי בכסף. רבי אימי קרא עליהון [שמות כ כ] אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם. א"ר יאשי': וטלית שעליו כמרדעת של חמור. א"ר שיין: זה שהוא מתמני בכסף אין עומדין מפניו ואין קורין אותו רבי והטלית שעליו כמרדעת של חמור. רבי זעירא וחד מן רבנן הוון יתיבין עבר חד מן אילין דמיתמני בכסף. אמר יתיה דמן רבנין לרבי זעירא נעביד נפשין תניי ולא ניקום לון מן קמוי."
הירושלמי מוסיף שלא רק מינוי של הדיין בעייתי אלא שמצד הצבור יש לבזותו ולהקל בכבודו. אדם שילבש פראק ולא ראוי לתפקיד. הלבוש המכובד שלו יחשב כמרדעת של חמור. אסור להתרשם מהדברים החיצוניים שכאילו מחשיבים את אותו אדם.
כלומר גם אם בי"ד (או לחילופין השלטונות) מינו אדם לא ראוי, אין זה פוטר את הציבור מלהתייחס אליו בזלזול.
וכך פוסק הרמב"ם בסנהדרין ג ט והכס"מ מציין כמקור את הירושלמי הנ"ל.
