הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב נוחם בלס, מכון הירושלמי
סנהדרין ב ע"ב
סנהדרין ב, ב:
"האמר רבי אבהו, שנים שדנו דיני ממונות - לדברי הכל אין דיניהם דין אלא - דלא בעינן מומחין... רב אחא בריה דרב איקא אמר: מדאורייתא חד נמי כשר, שנאמר בצדק תשפט עמיתך, אלא משום יושבי קרנות.
מאי איכא בין רבא לרב אחא בריה דרב איקא? - איכא בינייהו דאמר שמואל: שנים שדנו - דיניהן דין, אלא שנקראו בית דין חצוף. לרבא - לית ליה דשמואל, לרב אחא בריה דרב איקא - אית ליה דשמואל".
הבבלי מביא מחלוקת בין רבא ורבי אבהו הסוברים שצריך 3 דיינים לבין רב אחא בריה דרב איקא שמצריך דיין אחד, בסוג' שם מבואר שלפי שמואל שאומר ששניים שדנו דיניהם דין אלא שזה בי"ד חצוף , גם בדיין אחד הדין יהיה כך.
לעומת זאת בירושלמי ברכות ז, א:
"רב הונא ר' זעירא בשם אבא בר ירמיה ג' חובה שנים רשות. אמרה רבי זעירא קומי רבי יסא א"ל אני אין לי אלא משנה שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן. רבנן דהכא בדעתון ורבנן דהתם בדעתון. שמואל אמר שנים שדנו דיניהן דין אלא שהוא נקרא ב"ד חצוף. רבי יוחנן ור' שמעון בן לקיש תרויהון אמרי אפילו שנים שדנו [דף נא עמוד ב] אין דינן דין".
בירושלמי מבואר שהמחלוקת היא כללית יותר בין חכמי א"י כרבי יוחנן וריש לקיש הדורשים שלושה דיינים , לבין חכמי בבל כשמואל שמסתפקים בשני דיינים.
הירושלמי מדמה מחלוקת זאת למחלוקת בזימון האם צריך דווקא 3 בשביל לזמן או שאם רוצים אפשר גם שניים.
ע"פ הירושלמי בדיין יחיד אין משמעות לדינו גם לדעת חכמי בבל , מפני שחייב שתהיה דעה נוספת. ודעתם של חכמי א"י שמעבר לשני הדעות השונות צריך שתהיה הכרעה. תפקידו של השלישי הוא ההכרעה (אלא אם כן הצדדים קבלו אותו אליהם או מומחה).
