החזיר לו את השטר
בבא בתרא קסט ע"א - ע"ב
"רבן שמעון בן גמליאל אומר: הנותן מתנה לחברו והחזיר לו את השטר - חזרה מתנתו, וחכמים אומרים: מתנתו קיימת. ...
אמר רבה: באותיות נקנות במסירה קמיפלגי, רבן שמעון בן גמליאל סבר: אותיות נקנות במסירה, ורבנן סברי: אין אותיות נקנות במסירה".
כתב בחידושי הרשב"א: (לא הובא בשיטה מקובצת)
{הכתוב בסוגריים הוא ביאור דבריו והערות}
"וקשיא לי: מאי טעמייהו דרבנן?
{למה החזרת השטר אינה מקנה את הקרקע חזרה, הרי השטר נחשב ל"אפסרה דארעא" - מושכות הקרקע - שבהגבהתן, כאילו הוגבהה הקרקע כולה לרשות נוטל השטר}.
ומאי שנא דקנה שמעון מראובן במסירת שטר זה ומאי שנא דלא קנה ראובן במסירה זו שחזר שמעון ומסר לראובן?
{קנין קרקע הוא בשטר, ולמה החזרת השטר אינה כמסירתו הראשונה}.
וכי תימא לפי שנכתב שמו של שמעון מקבל המתנה בשטר וכתוב בו שראובן נותנה לו והילכך בדין הוא שיקנה בו שמעון אבל לא ראובן - אם כן אפילו בכתיבה ומסירה לא יקנה!
וכי תימא כיון שמקנה לו השטר וכל מה שכתוב בתוכו הרי הוא מקנה לו השדה שהוא כתוב באותו שטר, ומה לי שאמר שדה פלוני בפירוש, ומה לי שהזכירו סתם ואמר השדה שהוא כתוב בשטר זה,
{על כך יש להשיב, שבכתיבה, כותבים שטר נוסף, ובו מפורט שם הקונה החדש, וזה הרי מה שהיה חסר. ולסברה זו, דעת רשב"ג היא שאין צורך לכתוב שנתחלפו הקונה והמוכר, כי עדי מסירה כרתי, והם רואים שהקונה הכתוב בשטר החזיר את שטרו, וכביכול ביטל בזה את המסירה הראשונה}.
אכתי לא ניחא דאם כן למה לי החזרת השטר אפילו בכותב לו "השדה הכתוב בשטר המתנה שנתת לי אני נותן לך" דיו וקנה! ואפילו שטר המתנה הראשון ביד שמעון,
{כלומר למה נחוצים גם כתיבת שטר חדש, וגם מסירת השטר הראשון, ולא די בכתיבת שטר חדש בלבד. על כך יש להשיב: אין הכי נמי. ולא הוזכרה כתיבה ומסירה אלא בשטר חוב, כי בו מוסרים שעבוד של הלווה, והשטר הישן נחוץ לעדות שבעל החוב הראשון אכן השתעבד}.
ועוד מי לא עסקינן בשטר מתנה שאין כתוב בה אלא שדי נתונה לך!
{למה בשטר למוכ"ז (מוסר כתב זה) שלא רשומים בו שמות מפורשים, לא מועילה מסירה בלבד (לרבינו יואל אפילו בגט אשה אין צורך בכתיבת השמות, ויש ראיה לדבריו במסכת גיטין דף יט ע"ב). על כך יש לענות: אין הכי נמי, במקרה כזה מודים חכמים, כי אין הפרש בין שטר זה לבין שטר חדש}.
ומסתברא דטעמא דמילתא דשטר מקנה בעינן, הילכך כל שטרי דעלמא דכתיבין או נחתמין על דעת ליתנן לקונה הרי זה שטר מקנה וקונה אבל בשנכתב ליתן לשמעון אי אפשר לו לשמעון להקנותו לאחר אלא כדרך שהוא מקנה שטרי הלואתו, והילכך למאן דאמר אותיות נקנות במסירה אף זה כן ולמאן דאמר בכתיבה ומסירה אף זה כן כנ"ל".
{כלומר שהשטר נכתב לכתחילה לצורך מסוים, ולא ניתן לשנות יעודו. על כך יש להקשות מדברי הגמרא: (כתובות פה ע"א; וגיטין כו ע"ב) "אמר רב נחמן, אומר היה רבי מאיר: אפילו מצאו באשפה, וחתמו ונתנו לה - כשר, ואפילו רבנן לא פליגי עליה דרבי מאיר - אלא בגיטי נשים, דבעינן כתיבה לשמה, אבל בשאר שטרות מודו ליה". ושטר הנמצא באשפה לא נכתב לאותו שמעון. ועוד אמרו: (שם; ושם; ובבא מציעא דף יז ע"א) "אמר רב אסי אמר רבי יוחנן: שטר שלוה בו ופרעו - אינו חוזר ולוה בו, שכבר נמחל שיעבודו, טעמא דנמחל שיעבודו...". הרי שהבעיה היא רק בשטר חוב, כי יש בו שיעבוד. ואילו בשטר קנין קרקע אין טעם שיפסל, והרי הוא כבתחילה}.
