נעשה לו כהיתר / רפי זברגר

בבא בתרא קסד ע''א

הקדמה

בסוף עמוד א' של הדף הקודם הזכרנו את דינו של רב: שטר הבא הוא ועדיו על המחק - כשר! אשר משמעותו כי אם גם העדים וגם השטר עצמו נכתבים על ''שטר מחוק'' (שטר שהיה כתוב קודם לכן ומחקו אות המילים), הרי שטר זה כשר. לקראת סוף הדף הקודם ובתחילתו של הדף שלנו דנים בדין זה.  
 

הנושא

שואלת הגמרא בתחילת הדף שלנו: ואם תאמר: מוחק וחוזר ומוחק! מדוע רב מכשיר כאשר העדים חתמו על קלף מחוק, למרות שגם תוכן הקלף מחוק, הרי גם במקרה זה ניתן לזייף, שהרי יכול הוא למחוק שוב את הקטע של השטר, ולחזור ולכתוב דברים אחרים כרצונו, ויש כבר עדים חתומים על הקלף?
עונה הגמרא: אינו דומה נמחק פעם אחת לנמחק שתי פעמים.
אם מקום תוכן השטר מחוק פעמיים ומקום העדים מחוק רק פעם אחת, רואים את ההבדל ביניהם ולכן לא יוכל לעשות, והזיוף יהיה ניכר.
ממשיכה הגמרא לחשוב על ''עולמם של הזייפנים'' וחוששת שמא יקרה המצב הבא:
וליחוש דלמא שדי דיותא אמקום עדים מעיקרא ומחיק ליה, דכי הדר מחיק ליה להאי, הוה ליה אידי ואידי נמחק שתי פעמים!
אולי נחשוש שמא לקח שטר מחוק כבר כולו, אך במקום העדים ''יקשקש דיו'' וימחוק, כך שמקום זה של העדים כבר מחוק פעמיים, ומקום השטר מחוק רק פעם אחת, ואז יחתים את העדים, ולאחר מכן ימחוק את מקום השטר ויכתוב כרצונו מחדש, ובפועל עתה, גם מקום השטר וגם מקום העדים מחוק פעמיים?
עונה אביי על חשש זה: אין העדים חותמין על המחק אלא אם כן נמחק בפניהם.
אין לחשוש לחשש זה, כיוון שהעדים לא חותמים על שטר מחוק, אלא אם כן המחיקה בוצעה בפניהם. 
 

מהו המסר?

במסגרת ''אפשרויות הזיופים'' בדיון הגמרא לעיל למדנו את הכלל אינו דומה נמחק פעם אחת לנמחק שתי פעמים.
האבחנה בין מחיקה אחת לשתי מחיקות, מזכירה לנו אבחנה דומה גם בנושאים אחרים, שיש הבדל בין פעם אחת לפעמיים, ולפעמים, הבדל זה הינו ''קריטי''.
עולא אמר כדרב הונא דאמר רב הונא כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה - הותרה לו. הותרה לו סלקא דעתך? אלא: נעשית לו כהיתר (קידושין מ.)
בגמרא זו במסכת קידושין, קובעת הגמרא כי אדם העובר אותה עבירה יותר מפעם אחת, נהפך הדבר להיות אצלו ''היתר'', כך שהוא מרשה לעצמו להמשיך ולעבור עוד ועוד על אותה עבירה.
אינו דומה אדם העובר על עבירה פעם אחת לזה העובר פעמיים או יותר, שהרי באפשרות השנייה נעשה לו הדבר להיתר.
נשמור מאוד על עצמנו ועל משפחתנו, דווקא מהפעמים הראשונות. אם חטאנו, וזה יכול לקרות לכל אחד, ניזהר ונישמר מאוד שלא לחזור שוב על אותו מעשה, כדי שחס וחלילה לא ייראה לנו כמותר.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]