ריקנות / רפי זברגר

בבא בתרא קסב ע"א - קסב ע''ב

הקדמה

למדנו בעמוד א', כי אסור להשאיר שתי שיטין (שורות) ריקות בסוף השטר. שורה אחת מותר להשאיר, ונוהגים לכתוב בשורה זו את סיכום הנושאים העיקריים של השטר.  
 

הנושא

איבעיא להו: שיטה ומחצה, מאי?
מה הדין במרחק של שורה וחצי? האם נשווה מצב זה לשורה אחת ונכשיר, או נשווה לשתי שורות ונפסול?
הגמרא מנסה ללמוד מהמשנה אותה למדנו בעמוד א', שם למדנו כי שורה אחת כשירה, ומכאן נוכל להסיק כי שורה וחצי פסולה, אך מהסיפא של המשנה בה למדנו כי שתי שורות פסולות, ניתן להסיק כי שורה וחצי כשירה.
כלומר, מהרישא למדנו ששורה וחצי פסולה ומהסיפא למדנו כי שורה וחצי כשירה. לכן... נחפש מקור אחר:
ת"ש, דתניא: הרחיק את העדים שני שיטין מן הכתב - פסול, פחות מכאן - כשר; היו ארבעה וחמשה עדים חתומין על השטר, ונמצא אחד מהן קרוב או פסול - תתקיים עדות בשאר.
מהרישא של הברייתא, בה כתוב כי פחות משתי שורות – השטר כשר, אנו פושטים את הבעיה ומכשירים שורה וחצי.
מכיוון שציטטנו את הברייתא, נלמד גם את הסיפא: אם יש יותר משני עדים החתומים על השטר, אך אחד מהם קרוב או פסול לעדות - אומרת הברייתא, שאין עד פסול זה פוסל את שאר העדים, ואנו מכשירים את השטר.
אומרת הגמרא כי דין זה בסיפא מסייע לדין אחר של חזקיה, אשר התייחס לשטר שיש בו שתי שורות ריקות:
דאמר חזקיה: מלאהו בקרובים - כשר. אם מלאו את שתי השורות בעדים קרובים (פסולים) הגט כשר.
עיקרון דומה מביאה הגמרא מדיני סוכה: ואל תתמה, שהרי אויר סוכה פוסל בשלשה, סכך פסול פוסל בארבעה.
סוכה שיש לה פתח ברוחב שלושה טפחים פסולה. אך אם מלאו את שלושת הטפחים בסכך פסול - הסוכה כשירה (סכך פסול פוסל רק בארבעה טפחים). אם כן, אנו רואים, שללא סכך - הסוכה פסולה, אך עם סכך פסול - הסוכה כשירה. 
 

מהו המסר?

נמשיל את השורות הריקות בשטר ל''ריק, וואקום, ריקנות''. ונאמר: אדם הנמצא ב''ריקנות'', בשעמום, בחוסר מעש הרי שסופו לחטוא. אך אם האדם פועל ועושה מעשה, אפילו שהמעשה אינו כל כך חיובי - כבר יותר טוב, שהרי כך הוא אינו מובטל ומשועמם, ואינו מגיע לידי חטא. חשוב מאוד להעסיק את ילדינו [ואותנו] ולא להשאירם ללא מעש כלל.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]