הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
אל תתמה
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא בתרא קסב ע"ב
היו ארבעה וחמשה עדים חתומין על השטר, ונמצא אחד מהן קרוב או פסול - תתקיים עדות בשאר.
מסייע ליה לחזקיה, דאמר חזקיה: מלאהו בקרובים - כשר;
ואל תתמה, שהרי אויר סוכה פוסל בשלשה, סכך פסול פוסל בארבעה.
מבנה הסוגיה:
1.
הברייתא קובעת שחתימת עדים פסולים אינה פוסלת את השטר אם נשארו חתימות של עדים אחרים כשרים.
היו ארבעה וחמשה עדים חתומין על השטר, ונמצא אחד מהן קרוב או פסול - תתקיים עדות בשאר.
2.
מסייע ליה לחזקיה, דאמר חזקיה: מלאהו בקרובים - כשר;
אם נשאר בשטר רווח שורות בין הכתב לחתימות העדים - השטר פסול, אבל אם כל הרווח התמלא בחתימות של עדים פסולים - השטר כשר [זהו דינו של חזקיה].
2.1
והגמרא קובעת שהדין בברייתא לעיל בסעיף 1 מסייע לדינו של חזקיה המובא בסעיף 2.
3.
ואל תתמה, שהרי אויר סוכה פוסל בשלשה, סכך פסול פוסל בארבעה.
נראה לי שהביטוי "אל תתמה" מעיד על קיומה של סתירה פנימית.
"אל תתמה" - 19 מופעים בש"ס [כולל במשניות]
או כמו לעיל בבא בתרא דף קל עמוד ב: "ואל תתמה, שהרי חותכה מכאן ומתה, חותכה מכאן וחיתה" - "סתירה" במציאות.
3.1
הסתירה היא: כיצד יתכן ש"רווח" פוסל [הרווח שבין הכתב לחתימות העדים בשטר, וכן לגבי הרווח בסכך הסוכה],
ואילו "מילוי" של דבר פסול [חתימות עדים פסולים בשטר וכן מילוי סכך פסול בסכך] לא פוסל את השלם [את השטר בסוגייתנו ואת הסוכה בנושא השני].
הגמרא מדמה בין שני הדינים בשני המקרים [דיני שטר ודיני סוכה].
3.2
הפרשנים מסבירים מדוע באמת אין ממש סתירה. יש פרושים שונים גם למקרה בסוגייתנו של חתימות העדים. למשל, האם העדים הפסולים חתומים צמוד לכתב או שהעדים הכשרים הם אלה שחתומים צמוד לכתב.
3.3
וכן מסבירים, שההשוואה בין שני המקרים היא לגבי העיקרון שחכמים לא גזרו במציאות אחת בגלל חשש של מציאות אחרת [תוס'].
4.
רשב"ם מסכת בבא בתרא דף קסב עמוד ב:
תתקיים עדות בשאר מסייע ליה לחזקיה דאמר מילאהו בקרובים כשר - פירוש אם היה בין הכתב לעדים חלק כשיעור שני שיטין ומילא מקום החלק בקרובים השטר ההוא כשר ומקיימין אותו משאר העדים שבו ולא נמצאו דברי חזקיה בפירוש בגמרא...
הוא אומר שדברי חזקיה לא נאמרו בשום מקום אחר בגמרא - "בפירוש בגמרא"
4.1
וקצת קשה, הרי דברי חזקיה נאמרו גם במסכת גיטין דף פז: "והאמר חזקיה: מלאהו בקרובים - כשר!"
ואולי מפני שבמסכת גיטין מדובר בסוגיה מקבילה לסוגייתנו וממילא דברי חזקיה שם הם עצמם דברי חזקיה בסוגייתנו.
4.2
אבל דברי רשב"ם קצת תמוהים, הרי מצינו בש"ס הרבה מובאות של דברי אמוראים שנאמרו רק בסוגיה אחת!
4.2.1
ואולי אפשר לומר, שחזקיה הוא זה שאמר גם את ה"ואל תתמה...", וזו כוונת הרשב"ם שחזקיה לא אמר באף מקום בש"ס את הדין של רווח בסכך הסוכה, ורק כאן הוא ערך את ההשוואה בין דין הרווח בסכך הסוכה לדין רווח בין העדים לכתב בשטר.
אבל גם זה לא לגמרי מסביר את הביטוי ברשב"ם.
4.2.2
ואולי כוונת הרשב"ם לומר, שחזקיה לא הסביר את דינו וגם לא נמצא הסבר לדבריו במקום אחר בש"ס מלבד ההסבר בסוגייתנו - "ואל תתמה..." [בין אם נאמר על ידי חזקיה עצמו ובין אם נאמר על ידי ה"סתמא דגמרא".
