בתחבולות תעשה לך מלחמה / רפי זברגר

בבא בתרא קס ע"ב 

הקדמה

אנו מתחילים היום את הפרק האחרון במסכת סנהדרין, פרק ''גט פשוט". פרק זה עוסק בדיני שטרות, לאו דווקא גיטי נשים. 
המשנה הראשונה מבדילה בין ''גט פשוט'' ל''גט מקושר''. גט פשוט הינו גט ''רגיל'', וגט מקושר הינו גט אשר מקפלים אותו לאורכו כמספר השורות שיש ב''טורף הגט'' (החלק ה''עיקרי'' המכיל את שמות האנשים, הזמן, המקום וכו'), בכל קיפול מחתימים את העדים בחלק האחורי של הגט וקושרים את הכפל.
 

הנושא

הגמרא מנסה למצוא את מקור הדין של ''גט מקושר''. בתחילה הביאו שני פסוקים מספר ירמיהו, לאחר מכן הביאו פסוק מהתורה, אך כולם נדחו בטענה כי כל חד וחד למילתיה הוא דאתא - כל מקום יש מטרה לפסוק, ולכן אין אפשרות ללמוד מפסוקים אלו את מקור הדין. 
מגיעה הגמרא למסקנה שונה: אלא, מקושר מדרבנן, וקראי אסמכתא בעלמא. 
מקור הדין של ''גט מקושר'' אינו אלא תקנת חכמים, וכל הפסוקים אשר למדנו לעיל, אינם אלא ''אסמכתא בעלמא''. כלומר הם מהווים רמז וסיוע לדברי חכמים, אך לא מקור רשמי ומקורי. 
ממשיכה הגמרא לברר: וטעמא מאי תקינו רבנן מקושר? מדוע תיקנו חכמים תקנה זו של גט מקושר?
עונה הגמרא: אתרא דכהני הוו, והוו קפדי טובא ומגרשי נשייהו, ועבדי רבנן תקנתא, אדהכי והכי מיתבא דעתייהו. הכוהנים היו מקפידים על נשותיהם, כועסים עליהן, ומתוך כך ממהרים לגרשן. לאחר זמן מה, כאשר ''מתיישבת דעתם של הכוהנים'' – היה כבר מאוחר מידי, שהרי הכוהנים אינם מורשים להתחתן עם גרושה, ולכן אינם יכולים להחזיר את נשותיהם. כדי שלא ימהרו הכוהנים לגרש נשותיהם, קבעו חכמים תקנת ''גט מקושר'' אשר כתיבתו לוקחת זמן רב הרבה יותר מכתיבת ''גט פשוט''. עד שיסיימו להכין את הגט המקושר, אנו מניחים שתתיישב דעתו של הכוהן, וכבר לא ירצה לגרש את אשתו. 
הגמרא מדגישה, כי התקנה לגבי כל השטרות, למרות שהסיבה שייכת רק בגיטי נשים, כדי ''לא להבדיל בין השטרות".
 

מהו המסר?

למדנו היום כי כאשר אדם או קבוצת אנשים מגיעה לכלל כעס - יש ''לעשות תקנות ותחבולות'' על מנת להתגבר על הכעסים, ועל ההשלכות העלולות לבוא עליהם מכוחם – " כִּ֣י בְ֭תַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ֣ מִלְחָמָ֑ה" (משלי כ"ד, ו').


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]