סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

רבי יוחנן וריש לקיש ובר קפרא - כמי הלכה

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא בתרא קנח ע"ב

 

גמ'. בחזקת מי? 
ר' יוחנן אמר: בחזקת יורשי הבעל, 
ור' אלעזר אמר: בחזקת יורשי האשה, 
ור' שמעון בן לקיש משום בר קפרא אמר: יחלוקו. 
וכן תני בר קפרא: הואיל והללו באין לירש והללו באין לירש - יחלוקו. 

1.
רמב"ם הלכות נחלות פרק ה הלכה ו:

מי שנפל הבית עליו ועל אשתו ואין ידוע אם האשה מתה תחלה ונמצאו יורשי הבעל יורשין כל נכסיה או הבעל מת תחלה ונמצאו יורשי האשה יורשין כל נכסיה כיצד דינם
מעמידין נכסי מלוג בחזקת יורשי האשה
והכתובה עיקר והתוספת בחזקת יורשי הבעל
וחולקין בנכסי צאן ברזל יורשי האשה נוטלין חציין ויורשי הבעל חציין,
אבל אם נפל הבית עליו ועל אמו מעמידין נכסי האם בחזקת יורשי האם שהם יורשין ודאין אבל יורשי הבן ספק הם שאם מת הבן תחלה אין לאחיו מאביו בנכסי אמן כלום כמו שביארנו.

1.1
הגהות מיימוניות הלכות נחלות פרק ה הלכה ו:

כדתני בר קפרא וכן ס"ה וראבי"ה
ודלא כרבי יוחנן דאמר בחזקת יורשי הבעל
ודלא כרבי אילעא דאמר בחזקת יורשי האשה ע"כ:

הרמב"ם פוסק כבר קפרא, וממילא, כריש לקיש שהביא את דעת בר קפרא.

2.
רא"ש מסכת בבא בתרא פרק ט סימן לט:
גם הוא פוסק כבר קפרא:

גמ' בחזקת מי ר' אלעזר אמר בחזקת יורשי האשה ור' יוחנן אמר בחזקת יורשי הבעל תני בר קפרא הואיל והללו באין לירש והללו באין לירשר יחלוקו
והלכה כבר קפרא

2.1
נימוק ראשון:

חדא דהא מסקנא דשמעתין כוותיה

כי זו מסקנת הסוגיה. כנראה, שכוונתו לכך, שהסוגיה הסתיימה בניסוח "וכן תני בר קפרא". אולי "עורך הגמרא" הביא בסוף הסוגיה את הדעה שנפסקה הלכה כמותה [ראה מה שכתבנו על דף זה ב"מאמר" הקודם].

2.2
נימוק שני:

ועוד דהא רבי יוחנן תלמידו ואין הלכה כתלמיד במקום הרב:

במחלוקת בין רבי יוחנן ורבו - בר קפרא - הלכה כבר קפרא

2.3
ונראה לי להוסיף: למרות שריש לקיש הוא זה שאמר "משום" בר קפרא, והכלל הוא שהלכה כרבי יוחנן נגד ריש לקיש, בכל זאת, הואיל ובר קפרא חולק על רבי יוחנן הלכה כבר קפרא.

2.4
ואולי, לולא הגמרא היתה מביאה את "וכן תני בר קפרא" יתכן שההלכה היתה כרבי יוחנן נגד תלמידו ריש לקיש - אע"פ שריש לקיש אמר "משום בר קפרא" - מפני שיתכן שרבי יוחנן יטען שריש לקיש לא דייק בהבאת דעת בר קפרא.

3.
הרשב"א - [בשו"ת. מובא ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד סב] מנמק שאין הלכה כרבי יוחנן בכך ש"אחרי רבים להטות", דהיינו בר קפרא וריש לקיש כנגד ר' יוחנן.

3.1
מדבריו משמע קצת, שהוא חולק על הכלל שהלכה כבר קפרא נגד רבי יוחנן, ולכן בסוגייתנו הלכה כבר קפרא רק בגלל שריש לקיש מצטרף לדעת בר קפרא כדי ליצור "רוב" נגד רבי יוחנן.

4.
ר' אברהם אב"ד (בשיטת הקדמונים) מסכת בבא בתרא דף קנח עמוד ב:

והלכה כבר קפרא. ומתניתין נמי דייקא כוותיה דקתני נכסים בחזקתן סתמא, דאי כר' אלעזר דאמר בחזקת יורשי אשה, ניתני בפירוש בחזקת יורשי אשה כדתנא בנכסים הנכנסין והיוצאין עמה. ואי כר' יוחנן דאמר בחזקת יורשי הבעל, ניתני בהו בפירוש כדתנא בכתובה. אלא מדתנא סתמא נכסים בחזקתן ולא פירש ודאי יחלוקו. ותמיהא הוא מאי טעמא לא אקשי תלמודא לר' אלעזר ור' יוחנן מאי טעמא תנא מתניתין סתמא. איכא למימר דלתנא דמתניתין גופיה הוה מספקא ליה, והניח הדבר להכרעת אחרים שיבואו אחריו, ואחרי כן הכריעו האמוראים את הדבר:

הוא טוען שפשט המשנה הוא כבר קפרא.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר