הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

משנה וברייתא

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא בתרא קנד ע"א

 

"...והא איפליגו בה חדא זימנא! דתניא: אין נאמנין לפוסלו, דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים: נאמנין! צריכא..."

1.
הגמרא שואלת הרי רבי מאיר וחכמים שחלקו במשנתנו חלקו אותו דבר כבר בברייתא ["דתניא"].

2.
חידושי הריטב"א מסכת בבא בתרא דף קנד עמוד א:

והא איפליגו בה חדא זימנא דתניא.
ק"ל היכי פריך מברייתא דהא כמה ברייתות שהם שנויות במשנה,
וזו עדיפותא דברייתא כשהיא שנויה במשנה
וכדאמרינן בעלמא (דתניא) [דתנינא] להא דתנו רבנן,
ואמרינן (עירובין דף צ"ב א') רבי לא שנאה וכו',

נראה שכוונתו להקשות על הגמרא, מה בכך שבמשנה יש דין [נושא שבמחלוקת] שמוזכר בברייתא. לכאורה היה צריך להקשות להיפך, מדוע בברייתא נאמר דין שמוזכר במשנה.

3.
והוא מיישב:

ונראה כי הר"ש רצה להשמר מזה שכתב דברייתא דהתם על מתני' קאי דתנן (כתובות דף י"ח ב') העדים שאמרו כתב ידינו הוא זה אבל אנוסים היינו פסולי עדות היינו וכו' הרי אלו נאמנים
ועלה תניא בברייתא דמתני' רבנן היא ור' מאיר פליג עלה,

הברייתא במסכת כתובות מוסבת באופן ישיר על המשנה שם.

3.1
ושאלת הגמרא בסוגייתנו היא:

והיינו דפרכינן הכא והא איפליגו חדא זימנא ואפי' במשנה במה ששנה ר' חייא בברייתא,

מדוע המשנה בסוגייתנו חוזרת על מחלוקת שכבר נחלקו בה במשנה אחרת - במסכת כתובת דף יח - על פי מה שהסביר רבי חייא בברייתא שם!

3.2

ונכון הוא ויש כיוצא בו בתלמוד,

הוא טוען שיש לזה דוגמאות נוספות בש"ס.

4.
והוא מיישב באופן נוסף:

עוד י"ל דהכי קאמר והא איפליגו במסכת כתובות גבי עדים
ואם איתא דבמתני' דהכא בהכי איפליגו הו"ל לפרושי או דלנקוט ברייתא לישנא דמתני'
אלא ודאי ש"מ דמתני' הכא במילתא אחריתי פליגי.

שאלת הגמרא היא שהברייתא שם במסכת כתובות היתה צריכה לנסח את המחלוקת כבמשנתנו [זו שאלה מעין "הפוך על הפוך"].

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)