הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"זימנין... וזימנין"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא בתרא קמט ע"א

איבעיא להו: מכר כל נכסיו, מהו?
אמר רב יהודה אמר רב: אם עמד אינו חוזר.
וזימנין אמר רב יהודה אמר רב: אם עמד חוזר.
ולא פליגי: הא דאיתנהו לזוזי בעינייהו, הא דפרעינהו בחובו.

1.
ב"שוטנשטיין", הערה 6 מביא שהגירסא היותר נכונה היא שגם לפני "אמר רב יהודה אמר רב" הראשון מופיעה המלה "זימנין", כלומר, הגמרא מקשה שכמה פעמים - "זימנין" - "רב יהודה אמר רב" פסק "אינו חוזר" ופעמים - "זימנין" - הוא פסק "חוזר".

2.
נשאלת השאלה מה מוסיפה לנו הגמרא בביטוי "זימנין"? ומדוע לא מציגה בנוסח פשוט יותר "והאמר איפכא" כמו שמצינו, למשל, בבבא קמא דף כט עמוד ב "...ומי אמר רבי אלעזר הכי? והא אמר רבי אלעזר איפכא! דתנן..."

3.
ויותר נראה, שהכוונה בביטוי "זימנין" שהיו מקרים כאלה שבאו לפני רב יהודה ופסק למעשה כך... ופעמים אחרות פסק אחרת.
כלומר יש כאן פסקי דין הפוכים שנפסקו כל אחד מהם יותר מפעם אחת, וכנראה שמדובר במכוון ובצורה חד משמעית, ממילא הסתירה כאן גדולה מאד.

4.
ונראה לי להוסיף: כיוון שכאן מובא פעמיים "רב יהודה אמר רב", היינו יכולים לתרץ את הסתירה בפשטות, ולומר כך: פסק אחד אמר רב יהודה בשם רבו - רב, אבל "ליה לא סבירא ליה" (21 מופעים בש"ס), ואת הפסק השני – הסותר – אמר רב יהודה בשם רבו והוא עצמו מזדהה איתו. ממילא אין סתירה בין שני הפסקים.

4.1
אלא מכיוון, שכתוב כאן "זימנין" משמע, שרב יהודה פסק הלכה למעשה כמה פעמים בשמו של רב - כמוסבר לעיל בסעיף 3 - וברור שרב יהודה מזדהה עם פסקו של רב, וממילא הגמרא מציגה את הסתירה בדבריו: כיצד יתכן שכמה פעמים פסק כך ובפעמים אחרות פסק הפוך.

5.
יד מלאכי תרסג:

דזמנין אמר בשם רביה הכי וזימנין אמר איפכא חייש תלמודא לתרוצינהו כדאשכחן בפרק מי שמת [בבא בתרא דף קמ"ט א']
והכי איתא התם אבעיא להו מכר כל נכסיו מהו
א"ר יהודה אמר רב אם עמד אינו חוזר וזמנין א"ר יהודה אמר רב אם עמד חוזר

הוא מביא מסוגייתנו הוכחה שלפעמים אמורא אמר בשם רבו הלכות "סותרות". וההסבר הוא ששמע מרבו הלכות שאמר בתקופות שונות ויתכן שרבו חזר בו,

6.
אבל נראה לי, שבסוגייתנו הגמרא מיישבת שמדובר במציאות שונה בכל אחד מהדינים!

6.1
וזה מתאים לדברינו לעיל - בסעיף 4.1 - שמדובר בהלכה למעשה.
אמנם לגבי דעות שונות ניתן לומר שרבו אמר פעם הלכה מסויימת ואחר כך חזר בו, אבל לגבי "הלכה למעשה" עדיף ליישב כבסוגייתנו, שמדובר במציאות שונה. וכל הלכה מתאימה לנתונים שהיו באותו "מעשה".