לא שביק גירסיה וטרח לאחריני
בבא בתרא קמד ע"א
"רב ספרא שבק אבוה זוזי, שקלינהו עבד בהו עיסקא; אתו אחי תבעוהו בדינא קמיה דרבא, אמר להו: רב ספרא גברא רבה הוא, לא שביק גירסיה וטרח לאחריני".
וכך לשון הרמב"ם (הלכות נחלות ט, ה); והשו"ע (חו"מ רפז, ב) – "אחד מהאחים שלקח מעות ועשה בהם סחורה, אם היה תלמיד חכם גדול שאינו מניח תורתו שעה אחת, הרי השכר שלו, שאין זה מניח תורתו ומתעסק לצורך אחיו".
וקשה, היות שדרך איש ישראל לעמול לא רק עבור עצמו אלא גם עבור אחיו, למה יִגָּרַע צדיק כרב ספרא?! הרי כבר פירש רבי חנינא בן דוסא בפרקי אבות ג, משנה ט: כֹּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ, חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת. וְכֹל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו, אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת. ולשון התפילה: כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶסֶד – אין תורת חיים בלא אהבת חסד!
אלא שאמרו במסכת קידושין דף כט ע"ב: "ת"ר: הוא ללמוד ובנו ללמוד - הוא קודם לבנו;
רבי יהודה אומר: אם בנו זריז וממולח ותלמודו מתקיים בידו - בנו קודמו. כי הא דרב יעקב בריה דרב אחא בר יעקב שדריה אבוה לקמיה דאביי (שְׁלָחוֹ אביו ללמוד לפני אביי), כי אתא חזייה דלא הוה מיחדדין שמעתיה, (כאשר בא, ראה שלימודו אינו מחודד מספיק). א"ל: אנא עדיפא מינך, תוב את דאיזיל אנא. (אמר לו: אני עדיף ממך, שב אתה בבית, ואני אלך ללמוד)".
לתלמוד תורה צריך לשלוח את המוכשר ביותר לכך, והאחרים יעסקו בפרנסת הבית.
וכן אמרו בירושלמי: (פסחים פרק ג הלכה ז, וחגיגה פרק א הלכה ז) "רבי אבהו הוה בקיסרין שלח לרבי חנינה בריה מזכי בטיבריה, (רבי אבהו היה בקיסריה ושלח את רבי חנינה בנו ללמוד אצל חכמי טיבריה). שלחון ואמרון ליה גמל הוא חסד, (שלחו לו, בנך גומל חסד של אמת ומתנדב בחברה קדישא!). שלח כתב ליה המבלי אין קברים בקיסרין שלחתיך לטיבריא?! (שלח לו: וכי אין מספיק קברים בקסריה ששלחתיך לטבריא?!). כבר נמנו בעליית בית ארים בלוד התלמוד קודם למעשה, (כבר נמנו ביד דין הגדול בעליית בית ארים בלוד ופסקו: התלמוד קודם למעשה). רבנן דקיסרין אמרין: הדא דאת אמר בשיש שם מי שיעשה. אבל אם אין שם מי שיעשה המעשה קודם לתלמוד, (חכמי קיסריה אמרו: דין זה שאמרנו, הוא רק כשיש שם מישהו אחר שיעשה את המצוה. אבל אם אין שם מי שיעשה המעשה קודם לתלמוד)".
ובמסכת פסחים דף קיב ע"א: "צוה רבי עקיבא את רבי יהושע בנו: בני... אל תדור בעיר שראשיה תלמידי חכמים", ופירש רש"י: "דטרוד בגרסיה ולא במילי דציבורא".
מי שמוכשר לתלמוד תורה צריך לעמול ולגדול בתורה, ודוקא בכוחו זה מסייע הוא לאחיו. ואת העיסוק בצרכי ציבור ישאיר ביד אחרים, כשיש מי שיעשם.
