סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון אלף ס"ה, מדור "עלי הדף"
מסכת בבא בתרא
דף קכו ע"ב

 

איך הותר ליעקב אבינו להעביר נחלה מראובן ליוסף?

 

עסקנו כבר בעבר במה ששנינו במשנה (קכו ע"ב): "האומר איש פלוני בני בכור לא יטול פי שנים, איש פלוני בני לא יירש עם אחיו, לא אמר כלום, שהתנה על מה שכתוב בתורה", וכדכתיב (דברים כא, טז-יז): "והיה ביום הנחילו את בניו וגו' לא יוכל לבכר את בן האהובה וגו' כי את הבכור בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים" וגו', והקשו הראשונים היאך העביר יעקב אבינו את הבכורה מראובן ונתנה ליוסף, וכמובאר לעיל בגמרא (קכג ע"א) שהעברת הבכורה היתה בכדי שיקבל חלקו בירושה פי שנים, ככתוב (בראשית מח, כב): "ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי", ולכאורה הלא "האומר איש פלוני בני בכור לא יטול פי שנים" - לא אמר כלום (עי' יד רמ"ה כאן; ספורנו ופירושי התוס' עה"ת פר' כי תצא; פירוש הטור עה"ת פר' ויחי; אוה"ח הק' פר' ויחי ועוד. ראה מדורנו במחזור דף היומי הקודם בגל' תרצז-צח, פר' ויגש - ויחי תש"ע).

ועתה נחזה כיצד מיישב רבינו ה'חתם סופר' זי"ע קושיא זו ב'תורת משה' פרשת ויחי (ד"ה ואני נתתי הא'), וז"ל: "כי הנה ירושת ארץ ישראל לא היתה מוחזקת עדיין, רק ראויה היה לירושה, ואין הבכור יורש בראויה כבמוחזק (ראה בכורות נב. וראה רש"י כי תצא שם), ובאמת מצינו כמה פעמים בש"ס, שלאר"י יש לה דין ראויה לירושה, וכמה פעמים מצינו שיש לה דין מוחזקת, ויש לתרץ סתירה זאת, כי אם גם נאמר דמוחזקת היא לנו מאבותינו, דוודאי ישראל בכלל הם מוחזקים באר"י, כי כבר קבלו אותה, אבל באיזה זמן ואיזה דור שיחזיקו בה זאת עדיין לא היתה מוחלטת, אם כן לבני יעקב באותו הדור הוה רק ראויה, ואין הבכור נוטל בה פי שנים מצד הדין, והיה רשות ליעקב ליתן מתנה שראויה לבא לכל מי שירצה".

סתירה זו בענין ירושת ארץ ישראל - אם כבר נחשבה כמוחזקת לישראל - הביאה החת"ס בכמה מקומות (ראה תו"מ שם ד"ה שכם אחד ובפר' פנחס ד"ה איתא, ובחידושיו לבבא בתרא קכג.). והנה במס' עבודה זרה (נג:) דנו בגמרא בהא דכתיב (דברים יב, ג) "ואשריהם תשרפון באש", היאך היו יכולים האומות לאסור עצי אשרה באר"י, שהרי "מכדי ירושה היא להם מאבותיהם, ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו", ופירש"י (ד"ה ואשריהם): "ומכדי הארץ וכל המחובר לה ירושה לישראל היא מאבותיהם, שהרי לאברהם נאמר (בראשית יג, יז) 'כי לך אתננה', וגוים אלו שבאו אחרי כן לא יכלו לאסרן בהשתחואה", ומכאן מוכח שכבר היתה מוחזקת לישראל מאז, ומאידך מצינו במכילתין סוגיא שלימה (בדף קיט), וכפי העולה מדברי הגמרא שיטת רב יהודה היא, שמה ששנינו (לעיל קטז:) אודות צלפחד "שהיה בכור נוטל שני חלקים", ירושה זו אינה אלא "ביתדות אהלים" ופירש הרשב"ם: "במטלטלין שהיה להם במדבר, כגון יתדות שתוקעין בהן אהליהם ושאר מטלטלין שהן מוחזקין בהן... אבל בנחלת אר"י לא נטל חלק בכורה...", ולדעת רבה נטלו חלק בכורה גם בנחלת הארץ, כי "ארץ ישראל מוחזקת היא", וכתב הרשב"ם: "מוחזקת היא - ליוצאי מצרים, כדכתיב (שמות ו, ח) 'ונתתי אותה לכם מורשה', כלומר, אני נתתיה לכם ירושה" (ועי"ש בהמשך הסוגיא שזאת היתה ספיקת משה רבינו בבנות צלפחד, ועעו"ש).

המורם מן האמור שיש סתירה בש"ס בנידון זה, דבמסכת ע"ז נקטו בפשיטות שמוחזקת היתה מכבר (ועי"ש שנקטו כן כלפי דברי רב יהודה שם), ואילו במכילתין נחלקו בזה רב יהודה ורבה (בחידושיו למס' ב"ב ציין החת"ס שכבר הקשה כן בספר 'בנין אריאל' פר' פנחס). והחת"ס כתב הכרעות שונות ליישב סתירה זו, וההכרעה שהזכרנו היא, כי אמנם כן היא שאר"י היתה מוחזקת לישראל טרם ביאתם לארץ, אכן בני יעקב עצמם עדיין לא היו מוחזקים בה. וכן מדויק מפשטות דברי הגמרא (לעיל קיט:), שליוצאי מצרים ניתנה החזקה באר"י, ועל כן שפיר היה יכול יעקב אבינו להעביר נחלה לבניו, כי עדיין לא היו מוחזקים בנחלת אר"י, כי אין הבכור נוטל פי שנים בראוי כבמוחזק.

וממשיך החת"ס לדון עוד ביסוד דבריו, על פי מה שהביא הרשב"ם (לעיל קטז: ד"ה ושהיה) בשם רבינו חננאל, שבכור בן בכור נוטל פי שנים בראוי כבמוחזק, וא"כ חוזרת הקושיא למקומה, כי הלא ראובן היה בכור בן בכור, כי יעקב עצמו היה לו גם כן דין בכור נגד עשו, כי לקח ממנו הבכורה, ובכן היה ראוי שיטול ראובן פי שנים גם בראוי, כדין בכור בן בכור. ומיישב, ד"הא תינח אם יעקב היה בכור באמת - מצד לידתו, אז מגיע לבנו ראובן פי שנים, כי הוא בכור בן בכור, אבל באמת - שיעקב מצד לידתו לא היה בכור, וממילא לא הוה ראובן בכור בן בכור, רק יעקב קנה בכורה מעשו אחיו בחרבו ובקשתו, ומה שאדם קונה לעצמו אין לאחר שום אחיזה ותביעה, כי אדעתא דהכי קנה לעשות בו מה שירצה, וממילא אין ראובן נוטל פי שנים בראויה, והיה רשות ליעקב להנחיל פי שנים בירושה, ולעשות בכור לנחלה את מי שירצה".

ומבאר בזה כמין חומר הפסוק הנ"ל: "ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי", וברש"י: "'שכם אחד', הוא הבכורה שיטלו בניו שני חלקים... 'אשר לקחתי מיד האמורי', מיד עשו שעשה מעשה אמורי" וכו', וקשה להבין מדוע הזכיר יעקב בזה שלקח את הבכורה מיד עשו. ולפי האמור ניחא, כי נתכוין לומר בזה, כי "אל יקשה בעיניך על שאני מעביר על נחלת ראובן שהוא בכור בן בכור, ומגיע לו בראויה כבמוחזק, כי בכורתי איננה מצד הלידה, אלא מאשר שלקחתי וקניתי מיד האמורי, מיד עשו, ורשות בידי לעשות מה שארצה" (ביסוד זה שאר"י לא היתה מוחזקת עדיין, ולכן היה מותר להעביר נחלה, האריך עוד החת"ס במקומות הנ"ל, עי"ש, וראה עוד 'חכמת התורה' להגר"ש קלוגר פר' ויחי; 'דברי חיים' - חידושים על הפרשיות פרשת ויחי).



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר