הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

פשיטא

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא בתרא קמד ע"א

אם אמרה: ראו מה שהניח לי בעלי הריני עושה ואוכלת - השביחה לעצמה. פשיטא! מהו דתימא: כיון דשביחא לה מילתא, דאמרי קא טרחא קמי יתמי - אחולי אחלה, קא משמע לן.
אמר רבי חנינא: המשיא אשה לבנו גדול בבית - קנאו. ודוקא גדול, ודוקא בתולה, ודוקא אשתו ראשונה, ודוקא שהשיאו ראשון.
פשיטא, ייחד לו אביו בית ועלייה - בית קנה, עלייה לא קנה; בית ואכסדרה, מהו? שני בתים זה לפנים מזה, מהו? תיקו.

1.
בקטע הנ"ל הביטוי "פשיטא" מופיע פעמיים. ויש הבדל גדול בין שניהם.

2.
ה"פשיטא, הראשון בא בתור תמיהה: הדין במשנה ברור מאליו ומדוע יש לומר אותו. ואז בדרך כלל מבנה המשפט הוא "מהו דתימה...קא משמע לן", כלומר אפשר למצוא סיבה שהדין צריך היה להיות שונה, לכן המשנה כתבה אותו כדי להדגיש שהסיבה לשנות את הדין אינה נכונה.

2.1
בגמרא מופיע "פשיטא" נוסף באותו מבנה [כמה שורות לפני הציטוט הנ"ל], וכן בעמוד ב מופיע "פשיטא" נוסף באותו סגנון תחבירי.

3.
ה"פשיטא" השני - בסוגיה לעיל - בא בתור פתיחה והקדמה לשאלה/בעיה. הדין המסויים פשוט וסביר, אבל השאלה היא מה הדין במקרה אחר