הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

סדר הבאת דברי האמוראים

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא בתרא קמד ע"א

פשיטא, ייחד לו אביו בית ועלייה - בית קנה, עלייה לא קנה;
בית ואכסדרה, מהו?
שני בתים זה לפנים מזה, מהו?
תיקו.
מיתיבי: ייחד לו אביו בית וכלי בית - כלי בית קנה, בית לא קנה!
אמר רבי ירמיה: כגון שהיה אוצרו של אביו מונח שם.
נהרדעי אמרי: אפילו שובכא דיוני.
רב יהודה ורב פפי אמרי: אפילו עציצא דהרסנא.
מר זוטרא אנסביה לבריה, ותלא ליה סנדלא.
רב אשי נסביה לבריה, ותלא ליה אשישא דמשחא.

1.
הגמרא מביאה 3 תרוצים על הקושיה שהובאה לפני כן מברייתא על רבי חנינא.

אמר "רבי ירמיה": כגון שהיה אוצרו של אביו מונח שם.
"נהרדעי" אמרי: אפילו שובכא דיוני.
"רב יהודה" ו"רב פפי" אמרי: אפילו עציצא דהרסנא.

2.
"רבי ירמיה" בר אבא תלמיד-חבר של רב ["אמרי במערבא" – בש"ס – רבי ירמיה, הליכות עולם, פרק שלישי, ב]
חברו של "רבי זירא" הראשון שהיה בימי רב ושמואל (ויש "רבי זירא" שני בימי אביי ורבא – יד מלאכי תקפח-ט)

3.
"נהרדעי" - בית מדרש שאימץ את דרכם של שמואל ורב נחמן בדרך כלל "נהרדעי" עוסקים בדיני ממונות כי ההלכה כשמואל בדיני, פעמים רבות עוסקים בתקנות חכמים, ולכן יתכן שגם כאן מדובר בתקנה שתוקנה לטובת הבעלים
(ראה "אמרי נהרדעי" הרב בנימין צביאלי, סיני, נה.עמוד מו.)

4.
עד כאן ברור מדוע דברי רבי ירמיה קודמים לדברי נהרדעי. כמו שבדרך כלל מקדימים את דברי האמורא רב לדברי שמואל.

5.
"רב יהודה" – רב יהודה "סתם" בגמרא הוא רב יהודה בריה דרב יחזקאל, למד מרב ואחר פטירתו של רב למד אצל שמואל
[אומר היד מלאכי שבתקופת רב יהודה היה עיקר לימודם בנזיקין – כי הלימוד מביא לידי מעשה, והגמרא אומרת בפרק המניח "מאן דבעי למיהוי חסידא ליקיים מילי דנזיקין"]

5.1
הכלל הוא: "רב יהודה ורב נחמן" – הלכה כרב יהודה, ואם נאמר שנהרדעי – בשיטת רב נחמן, אם כן גם כאן ההלכה תהיה כרב יהודה.

6.
"רב פפי" רבו של רב אשי – תלמידו של רבא.

7.
עד כאן יוצא שסדר הבאת האמוראים מתאים לסדר זמנם ופועלם

8.
אולם נשאלת השאלה כיצד הגמרא מביאה יחד את רב יהודה ורב פפי

8.1
ולכן ב"דקדוקי סופרים" משמיט את רב יהודה ומשאיר רק את רב פפי ובהערה פ כותב המגיה "מה עניין רב יהודה לרב פפי?"
והוא אומר שאולי צריך לגרוס "מר יהודה" שחי בזמן רב פפי.

8.2
אולי רב יהודה אמר בנפרד ורב פפי בנפרד [בתקופות רחוקות זו מזו], ומצינו שרב פפי דייק מדברי רב יהודה – חולין דף עז עמוד א: אמר רב אשי כי הוינן בי רב פפי איבעיא לן.. ופשטנא מהא דאמר רב יהודה אמר רב... ולכן הגמרא מביאה את דברי שניהם ביחד.

9.
לגבי השאלה הכללית של סדר הבאת הדעות השונות בש"ס הרי שסדר הבאת האמוראים חשוב גם לצורך ההבנה וגם לצורך הפסיקה.

9.1
מצד הפסיקה: לפעמים משמעות המושג "הלכה כבתראי" הוא שיש לפסוק כדעה שמובאת בסוף הסוגיה ולאו דווקא כדעה של החכם שחי מאוחר יותר.

9.2
מצד התוכן: לפעמים תוכן הדברים מובא באופן "מדורג".
בסוגייתנו שלושת הדעות חייבות להיות בסדר שהגמרא מביאה, מפני שכל אחת מצמצמת את המקרה שהובא בדעה שקדמה לה.
רבי ירמיה העמיד את הברייתא באוצר,
נהרדעי – העמידה בשובך יונים,
ורב יהודה ורב פפי – בכלי מלא דגים.
לכן, גם אם שמות האמוראים לא היו מתאימים לסדר הדורות היה ראוי להביאם בצורה זו בגלל התוכן.